New Stage - Go To Main Page

מ. יציק
/
נביחת הצרצר האלמוני

חיילים של זמן פציעות נשלחים להרוויח
עוד התקפה אחת אחרונה, לשמור על הכדור
בפינת שדה המרגניות האדומות, שליד הדגל
המלוכלך של בלאטה, שליד השד משכם
שאינו יודע מה, שנכלא עד צוואר
בבקבוקי נחושת מקומית זולה, בחיקויי מרתפים, בתווי הנגינה
של האינקוויזיציה האימפוטנטית, המחופשת
לעת החדשה.

עונתיות החיים מעולם לא היוותה שיקול מכריע. זו תמיד הייתה
חלקת האדמה המסממת, שבשמה חזרו אליה, מי במוקדם, ופה וסול
צורמים של "יזכור", במאוחר מקופלים בארונות, כמו שומן
בדבשת השכול.

אפילו שירתי חדלה לכבוש עכשיו לרגע, כאילו עצרה
להתפעל מפשטות יופיין של צמרות עצי הצפצפה, מנצחונן המשכר
של מנגינות-העם האיריות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/5/03 3:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ. יציק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה