מ. יציק / סיכות וכפתורים |
באהיל הקש האוורירי של העבר, חלק מאוסף
בלתי ברור, נדבך שותק
במציאות של חרסינה.
אלה הן לא ידי החטא המבקשות לגעת בחיקוי
האמת, תוכנית הבידור של הטבע. זוהי לבטח
רכות אחיזתה של אם
הסיבות כולן.
ההווה, ללא צל של שחור, הוא הזמן הנכון
לתלוש שער ערוותה בעצלתיים, לבחון :
אוהבת.
לא אוהבת.
ואולי כמו אז, זה הכול
רק מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|