אלוהים ברא עבורי נשמה תאומה,
אישה יפה, אינטליגנטית ומרשימה,
שם בה את כל תכונות האופי הרצויות,
ועיצב בה גם רצון עז איתי להיות,
רק מה, החביא אותה טוב מאוד הבן זונה.
אחרי שקראתי את המשפט האחרון של פרמה,
גמלה בליבי החלטה, גם אני אחבר משפט ויהי מה,
עברתי על תורת המספרים, חרשתי את האנליזה,
חיפשתי במרוכבות וכן כל סוג של אלגברה,
ואחרי שהתיאשתי, המשכתי לכתוב שירה.
נניח ובצורה היפותטית היה שלום בעולם,
בלי רעב בלי עוני בלי מחלות ובלי זוועה,
זאב גר עם כבש, וכולם מחייכים בהבנה,
זה בטח היה משעמם את כולם,
ואז הכל היה מתחיל מהתחלה.
קשה לקום בבוקר לפתוח ת'עיניים,
לעבור עוד יום ועוד אחד בסידורים,
הולכים לעבודה או ללימודים,
הולכים מכורח הנסיבות,
אין דרך אחרת שבה אפשר לחיות ?
עוד לא דיברנו על נושאים באמת חשובים,
לא דנו בפילוסופיה עמוקה או במשמעות החיים,
אפילו לא העברתי לכם בדל של ידיעה,
וגם לא אמת נסתרת שנתגלתה,
אבל מה, תודו שיותר מעניין לקרוא חמשירים. |