גברים ירוקים עם שדיים מתחככים בי,
מורידים ממני עוד שכבת עור.
שכבת עשן חדשה עוטפת את שערי.
עדר אנשים דוהרים לקראתי,
או לקראת האלכוהול הזורם מאחוריי.
אורות בוהקים בעיני בין חושך לחושך,
כבר עייפו אישוניי.
אוזניי כבר לא שומעות דבר מלבד
קול בס עבה, חוזר ונשנה.
דמויות נעות ללא מנוח,
טורדות את שלוות רוחי.
ורק בשינה חשקתי בלילה שכזה,
מיטה, כרית ושמיכה ירצוני,
אך הלילה לא הביא דבר מלבד,
שקיות שחורות בעיניי.
ברגעים אלה אני מייחלת
שלא יגיע עוד סוף שבוע לעולם.