[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכה בן-מאיר
/
סמטה אלמונית

זה שוב סוף השבוע , ואמא של איתי צועקת עליו בפעם המי-יודע-כמה
למצוא עבודה.
משום מה בשבת, יום המנוחה האולטימטיבי, נראה שהג'וק הזה שתקוע
לשרמוטה הזקנה בראש על זה שיש איזו א-נורמליות בעובדה שילד בן
27 גר עם האמא המסכנה שלו ועם האבא המת שלו ועם החתול המקריח
שלו בדירת קרקע בגבעתיים, לא לומד ולא עובד, לא מנסה בכלל
לעבוד, עצלן , כמו אבא שלך, אתה הורג אותי, ואני כל כך מתאמצת,
בלה בלה, בלה בלה - איתי ניגש לעיתון השמן ובחוסר רצון בולט דג
ממנו את אחד ממוספי הלוח, כבר לא מופתע לגלות שרוב העיתון הוא
צרור הדפים המכוסים במודעות שחור לבן צפופות שהוא אוחז בידו
עכשיו.
הוא לוקח את המוסף, ומדשדש בנעלי הקיפי הבלויות שלו אל החדר
שלו, זה עם הפוסטרים של הרולינג סטונז כשמיק ג'אגר עוד לא נראה
כמו סולן של צוות הווי ובידור בבית חולים גיריאטרי, נשכב על
ספת הנוער החורקת שלו בכבדות ומעלעל ברפרוף במודעות, עד שלפתע
צדה מודעה אחת את עינו.

"רוצה להיות פופולארי?
רוצה שאיבר מינך יגדל להפליא?
רוצה רעמת שיער שופעת , וסקס אפיל כובש?
התקשר לאיציק , טל 054-662487"


עבודה הוא ממילא לא ימצא השבוע, הרהר איתי לעצמו, אז אם כבר,
לפחות ייצא לת"א לקנות קצת סקס אפיל, שאמא תהיה מרוצה.  הוא
שלח יד לטלפון החוגה המקרטע שלו, וחייג לאיציק.



האוטובוס עצר כמה מטרים אחרי התחנה תוך שהוא משמיע קולות של
שחרור גז ושל מתכת מתעקמת, מכריח כמה ילדים שחומי עור וזקנה
אחת לרדוף אחריו, ואיתי קיפץ מתוכו ואורר את חולצת הטי המיוזעת
שלו, מביט בפתק הקטן שבידו.
סמטה אלמונית 16.... סמטה אלמונית 16..... הוא הסתובב כמה זמן
, עד שנואש והחליט לשאול מישהו איך להגיע לכתובת.  אחרי שנתקל
בהתעלמות צוננת של כמה וכמה אנשים, וכמה מבטי בוז של אחרים,
הידס בהילוכו המוזר לקיוסק סמוך, קנה לו בקבוק של בירה מכבי
והתיישב על הרצפה בחוסר חשק, כשצדה עינו את שלט הרחוב שמעבר
לכביש "סמטה אלמונית".
הוא עבר על פני הבתים, ומצא את הכניסה למס' 16, שעברה דרך גינה
מטונפת על שביל של אבנים שבורות ומפוזרות כמו שיניים בפה של
פדופיל זקן, ונכנס אל תוך הכוך ששימש חדר מדרגות.
הוא טיפס בכבדות קומה אחרי הקומה והגיע לדירה 7, הקיש בדלת
וחיכה.
וחיכה.
וחיכה.
וחיכה.
הוא הביט בשעון שקנה בשוק, ונוכח לדעת שעברו כבר שלוש שעות,
ובהתחשב בפיגור הקבוע של השעון הבין שמדובר בהרבה יותר זמן
והחליט לחזור.
הוא ירד במדרגות, נחנק מהלחות של השרב התל אביבי ויצא בשביל
האבנים השבורות אל הרחוב, שם תקפה אותו ההרגשה המוזרה. הוא
הרגיש שונה, שמשהו לא כשורה, והוא הרגיש שזה משהו בו.
הוא מישש את כיסי מכנסי הפלנל הקצרים והמכוערים שלבש ונוכח
לדעת שהכרטיסיה, הארנק והמפתח מצויים עדיין בכיסו. מבט קצר
גילה שנעלי הקיפי עדיין על רגליו הלבנבנות, הכרס במקומה מונחת,
והחולצה דבוקה אליו כצפוי מזיעה, זיעה שציירה עיגולים מחליאים
תחת בתי השחי שלו, הוא החליט לא להתעכב על ההרגשה המוזרה, ללכת
הביתה ולבקש מאמו שתכין לו איזה סקרודרייבר, לעזור לו לעבור את
שעות הצהריים המעיקות האלו, שבטח סובבו לו את הראש.
הוא צעד לעבר תחנת האוטובוס, והתיישב בכבדות, תופס את מקומו של
אדם ישיש עם שקים אדירי מימדים שהגיע בדיוק לתחנה, מודע לכך
שהוא יצפה בכל קו אפשרי עובר, ושלוש פעמים לפחות, לפני שיגיע
האוטובוס שלו.  הוא חישב את הזמן שידרש לחכות בתחנה כשלפתע
הבחין בקול נשי קורא למישהו, ועברו עוד כמה דקות עד שהוא הבין
שקוראים לו.
"כן , כן , אתה"
הוא הרים את מבטו , ונתקבל בבחורה היפה ביותר שראה בחייו,
יושבת בתוך מכונית קבריולט יוקרתית, וקוראת לו, ללא משים לב
לעשרות הנהגים שצופרים לה שתתקדם.
"אני?" שאל איתי בספק-
"כן, כן, אתה!, תראה, אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלו,
אבל....אולי...כלומר.....תרצה לבוא לשתות משהו? חם פה
נורא...."
אני חולם - הבין איתי, אני בטח חולם, ואני אקום עוד כמה זמן
ואצטרך להחליף סדין, שוב.
אבל מכיון שבחורה כזו לא הופיעה אף פעם אפילו בחלומות שלו, הוא
הרגיש את הגוף המעוגל שלו מתרומם, ונכנס למכונית השחורה,
שזינקה בחריקת גלגלים.




"איתי! איתי? איפה אתה?"
הוא שמע את יעל קוראת לו מלמטה.
כמה זמן לקח לו להתרגל למושג שיש למטה בבית, שהוא לא גר יותר
בקומת הקרקע המסריחה ההיא. כמה זמן לקח לו להתרגל לזה שבחורה
כמו יעל מתחילה איתו ברחוב, לוקחת אותו הביתה במכונית המרצדס
שלה, ועוד לאיזה בית, וילה ענקית בפיתוח, עם בריכה, כזו שהוא
ראה רק בטלויזיה, כמה זמן לקח לו להתרגל לרעיון של החתונה
הגרנדיוזית עם כל הסלברטיז, לרעיון של הבגדים היקרים,
המכוניות, המשקאות האיכותיים, הסיגרים....
איתי עמד מול המראה.
האדם השלישי הכי עשיר במדינת ישראל, הונו האישי מוערך בככה
וככה מליוני דולרים, סיפר העיתון הכתום שהיה מונח על הכיור
לידו, והראה גם תמונה שלו, בחליפת הארמאני שקנה במילאנו, מחובק
עם יעל ומחייך אחרי ישיבת הדריקטוריון בה חילק עוד אופציות
לעוד עובדים בעוד מפעל.
הוא הביט במראה שמעל לכיור, וראה את הסנטר הכפול, את החולצה
המיוזעת, את הכרס, את נעלי הקיפי.
זמן לקום, הוא חשב, מכניס את קנה אקדח הסמית' אנד ווסון המוכסף
לתוך פיו , זמן לקום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"


"

המלגזן הזועם
מנסה להרשים
בחורות לפי
המושג, סייג
לחוכמה שתיקה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/01 1:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכה בן-מאיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה