ושבעת דמעות,
נמצאתי אשמה.
הועמדתי לדין על רגשות כזב שמילאו את ליבי אכול הריק.
הואשמתי בלאהוב.
ועתה, גזר דיני נחרץ. מה יהיה עליי?
נגזר עליי לאהוב, לאהוב עד זוב דם,
לאהוב ריקנות אפטית מתוקה, ללא מענה, לכל ימי חיי.
וחנינה, לא תינתן לי. החונן, חסר לב הוא. אינו יודע אהבה-
מהי?

ועליי, נגזר לאהוב.
לאהוב בקומי, בשוכבי לישון, בחלום ליל שימורים קר.
לאהוב עד שאתמוגג ואיעלם לי בעולם רווי ריקנות וכאב.
ועווני זניח לעומת גזר דיני המר.


מוזר,
בשביל כולם לאהוב זה מתנה. לאהוב זה תקווה,
זה שמחה.
ובשבילי.....
בשבילי לאהוב זהו גזר דין.
גזר דין אהבה.