רציתי להגיד לך כל-כך הרבה דברים...
אבל לא הייתה לי שנייה לעצור את הזמן כדי להושיב אותך להקשיב
לי.
אם רק היית מבין איך זה לשבור את הראש בתשחצים שאני ממציאה,
כמה פעמים השם שלך יכול להיכנס בצורה עגולה בעלת שישים
ריבועים.
זה לא פייר מצידי כנראה... לשחק לך על המצפון כאילו הידיים שלי
ארוכות מידי, כאילו אני יודעת לשחק כמו אלופת המטקות של חוף
הבדידות.

הסחרחורות האלה מקלות על כאבי הבטן,
משכיחות ממני את הסיבות לאיך הגעתי עד הלום
לאיך ברחתי מפניך כשבכלל לא היית נוכח.
גרגרי תירס קטנים מתפזרים בפינות חיינו,
מתגלגלים אל השפיץ של הנייר
אני זוכרת איך תמיד חשבת שזה מצחיק כשילדונת בלבן
מלקקת לעצמה את האצבע.
משחקי דימויים מוזרים שכאלו, רציתי לשכוח קיום התשובות
כי הרי ממילא מעולם לא נגלו לעיניים.

אתה נשרט ע"י גלגלי המכונה הגדולים, משוכפל לאלפי אהבות שונות
בעלות אותו המבטא של הפקפוק.
בוא ותשתכר איתי על בקבוק של קולה עם מיץ תפוזים
כמו שרק אתה יודע. כמו שתמיד דמיינתי אותך
                                            כל-כך יפיפה.


25.10.02