בוקר, אמא נכנסת לחדר, פותחת את התריסים ואומרת:
" קום יוסי, צריך להתארגן מהר-היום הולכים לגן החיות".
יוסי קם מהר, כולו נרגש, מצחצח שיניים בפזיזות, מתלבש ויורד
למטבח לחטוף משהו לאכול.
היום זאת הפעם הראשונה שיוסי יהיה בגן חיות, הוא מצפה לזה כל
השבוע.
אמא אורזת בתיק ארוחת צהריים ובקבוק מים, שמה כובע על ראשו של
יוסי והם יוצאים ביחד לכיוון תחנת האוטובוס שתיקח אותם אל מחוז
חפצם.
האוטובוס מלא באנשים, יוסי יושב על אימו ומביט מהחלון
בהתעניינות רבה בכל מה שחולף באופק.
יוסי כולו מתרגש ולא יכול לחכות עוד שנייה נוספת עד שיגיעו לגן
החיות,
הוא מדמיין בראשו את הכלובים הגדולים עם האריות והנמרים,
הציפורים האקזוטיות ושאר בעלי החיים שמעולם לא ראה מקרוב, הוא
מכיר אותן רק מהטלוויזיה.
יוסי כולו מתרגש ולפתע נשמע הפיצוץ, כל האוטובוס מתרומם באויר,
אנשים צורחים.
קולות סירנה נשמעים למרחוק, אנשי מד"א קבעו שאין מה לעשות
יוסי כבר לא יגיע לגן החיות- אף פעם.