אשליות מתוקות, מה ארוכה ידכן הבונה?
גשרי אבן בין עולמות זרים תבנו,
עתידם רק לקרוס.
רק עניין של זמן עד לניתוק בין עולמותיהם,
השונים כל כך,
כל כך זהים מכל גדה.
ואחד עבד בעולם של עבדים,
כמיהתו לאבן גדולה.
ושנייה, שנייה אדונית בעולמה הפרטי,
כמיהתה מהולה ברצונות רפלקסיביים,
שהוטבעו במוחה באוקיינוסים של זיוף.
זיוף זה, אשליות, יסתיר כל רפלקסיביות בתור טוב,
מתודלק תמידית במיקס עתיר של שנאה עצמית,
בעיות ביטחון עצמי וכמובן:
בשר עבדים, אוהבי גשרים, עוורים.
אז אל נא תטעו, לא מייסרותיי-מנעימותיי,
אל נא שלחו את ידכן הבונה,
כי גשרים, גשרים יש רק לפוצץ.
כה הבין האחד. |