|
לא לא שכחת שזחלתי מכות חטפתי
וכעת כשאת עצמי אוספת
ממעמקי התחתית מתרוממת
אות החיים ממך מקבלת
לא לא שכחתי שזחלתי מכות חטפתי
במנהרת החושך עברתי
אוי ליסורי שעברתי
הבזקי האור ששילחת
בעיני הכהות סינוורת
לא לא שכחתי שזחלתי מכות קיבלתי
במעגל הזה הסתחחרתי
נתח מליבי בתוכך שתלתי
פצעי נפשי טרם הגלידו
להיות אתך כל כך רציתי
ובא הרגע להכריע
ואין בכוחי את הנכון לדעת |
|
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.