לפעמים האהבה פוצעת
לפעמים היא מכה
וכשזה קורה השנאה בי מתמלא
אך תמיד בלילות אני ממתין וחולם
על גבעה ירוקה לצד השקיעה
ממנה היא תבוא אלי, אהובה...
מחכה שלאט לאט תתקרבי
ושתגיעי תנשקי את ראשי
ואני יגע בשערך
והוא נשאר כשהיה
שזור תלתלים תלתלים
מגיעים לך לכתפיים שחורים מבריקים
ושפתותיך עדין נשחקות טעימות
ועיניך עיני שקדים
צלולים כמו הים בוהקים, מבריקים
ואת לוטשת בי עינייך
ולבי מתמלא בחמלה
והשנאה אותי שוכחת והנקמה נעלמה
ואת פורסת עלי ידיך
ועורך כמו עור של תינוק
עדין  כמשי ללא פגם או שריטה
ואני כבר מצפה, מחכה שתגידי לי
אינה קח זה שלך
מצפה שתומרי לי
ילה עזוב הכל בו נברח
רק אני ואתה
לעולם ללא שנאה וכאב פחד ומרמה
לעולם שכולו רק אהבה
לעולם שאני יהיה בו שלך!!!
אך החלום שלי נגמר כשהשחר עולה
כשאת הולכת עם אחר ואני לבד מתעורר
בודק תכדורים, מחבק את הקנה
ושואל בלבי אוי למה אנחנו רק ידידים...