כשהתחלתי ליצור הסתכלתי על זה ולא ראיתי כלום.
הרכבתי את המשקפיים,
ניסיתי לנתח,
החלטתי לינקוט בטקטיקת החלוקה.

חילקתי לכלום יותר קטן
וניסיתי לחקור,
ושוב לכלום יותר קטן ויותר קטן ועוד יותר קטן:

ל  12
ל  30  
ל 7
ל 60
ועוד...

עד שהבנתי שאין לו סוף, שתמיד הוא יתחלק לחלקים יותר קטנים.

הכלומכל הזה הוא אוסף של ניגודים,
לפעמים הוא גועש ולפעמים הוא רגוע,
לפעמים הוא כבד ולפעמים הוא קל,
לפעמים הוא שקוף ולפעמים הוא עכור,

הוא יתחפש עשרות אלפי פעמים ,
אבל כל הזמן ישאר אותו כלום.

ואח"כ נכתב "בראשית ברא אלוהים..."