אפרים השתדל מאד להצליח בעבודתו. הוא הלך לכל הקורסים
הנדרשים והשתדל בכל קורס לקבל את הציונים הגבוהים ביותר. הוא
נהג תמיד לסייע ללקוחות בעלי ממון והשפעה וכל אימת שמנהל הסניף

או סגנו ביקשו מעובדים להישאר לעבודה נוספת, היה אפרים הראשון

להתנדב. תרומתו הייתה גבוהה.
כיוון שאפרים עבד במחלקת העסקים, הוא נהג להכין בקשות לאישור
אשראים של לקוחות גדולים ומורכבים. כל בקשה לאשראי שהגיש הייתה

מלאכת מחשבת. על פי כל הכללים. הוא לא שמט אפילו פסיק. כל נתון

נדרש היה שם עם בדיקה כפולה ומשולשת. התוצאה המכובדת הייתה
שכל המלצה שהמליץ, מעולם לא הושבה ריקם. אם המליץ לדחות
בקשת אשראי, הסכימו עמו הגורמים המחליטים בהנהלת האזור  
ולעיתים קרובות גם במטה ההנהלה.
עד מהרה הסתגלו לתופעה בסניף. מנהל הסניף נהג להעביר לעיונו של

אפרים כל בקשה לאשראים שנעשתה על ידו או על ידי סגנו כדי לוודא

שלא החמיץ שום טיעון. אפרים היה למורשה החתימה המקצועי והמיומן

במחלקה העסקית בסניף. הוא ישב לצידו של סגן מנהל הסניף והיה
ברור
לכולם כי דרכו של אפרים סלולה וקצרה לקראת קריירה בנקאית
מהירה.
כצפוי, היכולת של אפרים הייתה לו לרועץ כאשר ביקש לקבל קידום
מהותי בדרגתו. משמעות הקידום עלולה הייתה להיות העברתו לסניף
אחר. מנהל הסניף אמר כי נחוצה לו תקופה נוספת ל"התבשלות"
ו"הצגת
יכולת" והעריך תקופה זו בשנה. גם בקשות שהגיש אפרים לקבל תפקיד

בסניף גדול יותר כמנהל אשראים - נדחו.
בראשית השנה, התחלף מנהל הסניף. המנהל החדש שהגיע, דודי, היה
ידוע בקשריו הענפים עם צמרת הבנק. לחששו כי הכיר את מנהלת
החטיבה והוא נהנה מאמון ללא מיצרים מצידה. המנהל החדש הכניס
מספר שינויים ארגוניים בסניף, ואפרים התפעל מהמהירות בה כל
דרישותיו של המנהל החדש, אושרו על ידי כוח אדם בהנהלה הראשית.

בסוף החודש יצא אפרים לשירות מילואים של מספר שבועות. כשחזר,
הופתע לגלות כי מקום מושבו המכובד במחלקה העסקית תפוס על ידי
עובדת חדשה שלא הכיר. אישה חייכנית ועגלגלה.
הלך אפרים לסגן המנהל כדי להבין את החידוש וזה לקח אותו לקרן
זווית
לשיחה. בלהה (העובדת שישבה במקום מושבו) היא מנהלת שהובאה
על ידי מנהל הסניף החדש מסניפו הקודם, סיפר הסגן, היא נחשבת
לכישרון גדול בתחום העסקים, הוסיף. הוא הציע לאפרים לקבל תפקיד

אחר. אפרים היה המום. הוא התקשר לחברו שעבד בסניף ממנו באו
המנהל ובלהה וקיבל ממנו שני נתונים מעניינים: בלהה היא חברתו
הקרובה של מנהל הסניף החדש. הם נהגו להגיע ולצאת יחד בתחילת
יום העבודה ובסופו, ולעיתים גם במהלכו. החבר סיפר כי הקשר בין

השניים הדוק ביותר, למרות שכל אחד מהם היה נשוי לבן זוג אחר.
ועוד הוסיף החבר שבלהה מעולם לא עבדה בתחום העסקי ומקורה
בתחום ההשקעות ותוכניות החיסכון.
מנהל הסניף החדש די התעלם מקיומו של אפרים ולא פנה אליו בשום
פעילות מקצועית. לעומת זאת, המנהלת החדשה קיימה עמו מספר
שיחות עבודה ומתוך שאלותיה הבין מיד כי ידיעותיה בתחום האשראים
-
תיאורטיים.
הלך אפרים לשוחח עם מנהל כוח אדם בהנהלה האזורית. הוא סיפר את

כל  הנתונים שנודעו לו ותבע את עלבונו. עבדתי שנה וחצי על מנת

לבסס את מעמדי במחלקה העסקית אמר ואינני מוכן לוותר על מקומי
רק משום שמנהל הסניף רוצה את חברתו לצידו. כיוון שאפרים נראה
נחוש, החל המנהל באזור להרגיע אותו וביקש ממנו שהות לבדוק את
המתרחש.
מקץ יומיים קיבל אפרים טלפון מסגן מנהל האזור שביקש ממנו לעבור

לקומה אחרת בסניף והבטיח לו למצוא עבורו תפקיד מכובד בסניף
אחר.
3 חודשים לאחר בואו של המנהל החדש קיבל אפרים מינוי מכובד
לסניף
גדול בתחום האזור. המינוי היה כרוך בעלייה בדרגה ובקבלת סמכות

והשפעה רבה.  לא היה שום סיכוי שיקבל תפקיד כזה לפני 3 חודשים,

וגם מספר הקופצים המוכשרים לתפקיד זה היו רבים.
במהלך הפרידה מעובדי הסניף לא יכול היה אפרים להתאפק ולחץ
בחמימות רבה את ידיהם של מנהל הסניף החדש ואת ידה של בלהה.
לבלהה גם לחש כי יש לה חלק חשוב וגדול בקידום שקיבל. בלהה
הסמיקה עד לשורשי שערה ונסוגה במהירות לאחור.
בסניף החדש אליו קודם אפרים, לא הבין מורשה החתימה הוותיק מדוע

מתעניין מנהל האשראים החדש ומנהלו בעתיד במסכת החברויות של
הנהלת הסניף, ביום היכנסו לתפקיד. אפרים אמר לו בקול דיסקרטי
וספוג בניסיון חיים: האמן לי מידע אישי הוא הדבר החשוב ביותר
בבנקאות.