כאהבת בן את אימו,
כך אוהב אני אותך
ובשיר המבשר על אסונו
מכריז כך: אני שלך.

בלילות של שקט
שוטפות דמעותיך את בדידותי מפני
וכאב נפשי נותר עמום.
ובעת קושי ויאוש
יופיך הקסום כאילו מביט עלי
בעיניים של ירוק וחום.

וכאהבת אם לבנה
מהווה היא פתרון לכל מכאובי,
לתת ולקבור הכל בתוכה-
אוהבת, מוותרת ואינה דורשת דין למעשי.

אף כי ילוד אשה אני,
לא אליה אשוב,
כי אם אליך, אמי
ואל חיבוקך נושא התמורה.
כאב, יגון ודאגה
ימחקו עת אבוא אליך...
ובתוכך,
אאבד עצמי..
לדעת.