רצית להרגיש חופשיה ממנו,
להפסיק להבטיח עוד הבטחות שווא.
רצית להכיר יותר אנשים
ולא כל היום לחשוב עליו.
אז חתכת, ניתקת ת'קשר
אמרת יפה "זה לא אתה"
סובבת את הגב, הלכת ממנו,
לא הרגשת שום חרטה.
אז למה, למה, למה, למה
את עוד חושבת עליו כשאת קמה?
למה כל צלצול טלפון מקפיץ אותך,
אבל לחייג בעצמך זה קשה כל כך...?
הכרחת את עצמך לצאת
שיננת ש"יש הרבה דגים בים".
הכרת כל פאב קיים בעיר
אך עוד לא קלטת שהכפיל שלו לא קיים
השקעת הרבה כדי לנסות לשכוח,
להכיר מישהו חדש כל כך רצית
אבל ההרגשה שמחלחלת בך כרגע
היא שאת פשוט טעית.
אז למה, למה, למה, למה
את עוד חושבת עליו כשאת קמה?
למה כל צלצול טלפון מקפיץ אותך,
אבל לחייג בעצמך זה קשה כל כך...? |
