קודם הוא פענח את הגנום האנושי, אחר כך סתר את תורת הקוונטים
של אינשטיין, את המשפט האחרון של פרמה ואפילו את הגרביטציה.
הוא גם הוכיח ש-N בהחלט לא שווה ל-PN ואישר את תורת היחסות
הכללית של אינשטיין לפי הקריטריונים שלו.
בצהרים הוא הלך להאכיל את אימא שלו בבית אבות ובדרך חזרה הוא
עבר במרכז המסחרי וקנה לחם, עיתון, וגבינה 5%.
בערב הוא צפה בחדשות ושוב נרדם מול הטלוויזיה, אבל הפעם לא
התעורר מהטלפון, כמו שהיה רגיל עד אותו היום. היא כבר לא
תתקשר. היא עזבה אותו. אמרה שהוא הבן אדם הכי נחמד שהיא אי פעם
הכירה, אבל שהיא מרגישה לידו כמו אפס. כמו מעריצה שלו.
למחרת הוא קם בבוקר, צחצח שיניים, אכל חביתה, המציא איזו נוסחה
של אנרגיה גרעינית, סתר את הקוסמולוגיה ההליוצנטרית וגרס
שהתיאולוגיה מורה על קוסמולוגיה גיאוצנטרית, ושהיא צודקת. הוא
חישב את צפיפות החומר של הדף, העט, ואפילו של המוח האנושי.
בצהרים הוא שוב הלך לבקר את אימא שלו, אחרי זה הוא עבר
בשווארמיה השכונתית, קנה לעצמו מנה של שווארמה בלי צ'יפס
והחליט להתיישב. בין ביס לביס פתאום עלה לו רעיון והוא ביקש
מחזי, המוכר, כמה דפים ואיזה עט.
עד תשע בלילה הוא ישב שם. אף פעם לא לקח לו כל כך הרבה זמן
להוכיח משהו, והוא סיים את זה שתי דקות לפני שחזי סילק אותו
משם בבעיטה. בלי היסוס הוא פנה לבית שלה, של חברה שלו לשעבר,
ודפק על הדלת בהתרגשות.
היא קצת הופתעה לראות אותו שם, אבל חייכה אליו. הוא התחיל לספר
לה שבאופן עקרוני מה שהיא אמרה לו על זה שהיא מרגישה כמו אפס
לידו זה לא נכון, כי הוא בדיוק הוכיח שאין כזה דבר אפס מוחלט.
אולי אפס נקודה אפס אפס אפס אפס אחד, אבל זה כבר לא אפס. היא
חיבקה אותו ואמרה לו שהיא רק רצתה לראות אם הוא יחזור אליה, אם
באמת אכפת לו ושעכשיו הוא הוכיח לה שכן. הוא הסמיק כשהוא אמר
לה שהיא חכמה, הכי חכמה בעולם.