מיטל צור / זיכרון |
מזדחלת מתוך מיטתי מלטפת
עטופה היטב תחת כפותי
פרווה מלטפת, פנתר ורוד
תחת חלון מסורג בקפידה נח בשלווה
סוס נדנדה מעץ אדום
הייתי מטפסת מתנדנדת
בכפות מחליקות פותחת זגוגית
חורף חם
רוח קרה מקפיאה את אפי
הם היו קשוחים איתנים (גיבורים)
הם הרימו שקים ונסעו ואני
בפרץ גיל קראתי אחריהם -
"אוטו זבל!"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|