בתור ל רופא המשפחה בקופת חולים עמדו שלשה אנשים. אחד משופם
עולה חדש מארגנטינה עם אישה מאד מבוגרת איתו .אולי אימא שלו.
היה מוכרח לדעת מתי הוא ייכנס לרופא, כי דחוף לו , עוד מעט יש
בטוח לאומי.
אימא עם עגלה של תינוק, בפנים בתוך החבילות היה כנראה ארוז
התינוק, אבל לא מורגש , לא בוכה. אפילו אי אפשר לשמוע אותו
נושם. קוראת עיתון "לאישה" מלפני שבועיים. "כתבה מרתקת" היא
אומרת לאילנה , שהייתה אחות אבל כולם חשבו שהיא מזכירה רפואית,

"איך לא חשבתי שסנדי בר תתחתן איתו" היא אומרת. ואילנה רק
מהנהנת וממשיכה להקליד .
"תיכף ד"ר אברהם יתפנה" אילנה מנסה להשקיט את הממתינים.
אבל העולה החדש אין לו סבלנות והוא ממהר להגיד מילים שאפילו מי
שרואה את כל הטלנובלות ברצף לא מסוגל להבין.

כאשר הדלת החיצונית נפתחת , רק רוח היא מכניסה, ועלים של שלכת
צהובה. אילנה קמה לסגור אותה.
בפתח עומד אביר חלומותיה.
כמעט לא רואה אותו , רק עיניו הכחולות מביטות לתוך עיניה.
היא מתבלבלת קצת, סוגרת את הדלת בחריקה,יודעת שצריך לשמן את
הדלת הזו כבר.
מציעה לו" בוא תשב" אבל הוא מתעקש להמתין בעמידה בכניסה
למסדרון הקבלה.
"חבל , היא חושבת, אולי הייתי יכולה לגלגל איתו שיחה, למרות
שהוא נראה עצור ומסוגר. אבל אולי בכל זאת." רווקה בת 35 ,
מחפשת כבר מישהו לקשור את חייה איתו. ולא מפספסים הזדמנות
לאביר של החיים כל יום.
"גם אם לא יהיה משהו רציני " חושבת לעצמה. "מה יהיה רע להכיר
את מי שיכול להיות אביר החלומות" שוכחת את האביר הקודם, וזה
שקדם לו ולפניו.
הפעם זה אביר אמיתי.
הארגנטינאים מסיימים די מהר. במילא אין להם את הניירות שצריך
עוד לקבל מהסניף המרכזי. עכשיו העגלה והאימא עם המסטיק בפה,
נכנסו לד"ר אברהם.
"זוהי ההזדמנות האחרונה שלי" היא כמעט מדברת לעצמה.
אולי אצליח לקלף אותו מהשריון שלו קצת.
אבל היא מתביישת
והאביר נכנס לד"ר אברהם.
אילנה מחכה שיצא, אולי יצטרך איזושהי הפניה לרופא מומחה , אולי
תצליח להגניב מבט לעיני התכלת שלו.
הביקור אצל הרופא , מתארך קצת.
אבל הוא יוצא בסופו של דבר.
גם ד"ר אברהם יוצא, ואומר לאילנה :"תדאגי לתת לו חוקן" וכדאי
שיוריד את זה קודם. כי אי אפשר לטפל בעצירות של אבירים בלי
שיוריד את השריון.
זהו. "עכשיו אני בבעיה " היא חושבת.
אני יודעת איך פושטים במהירות חולצות מכופתרות בלי לקרוע
כפתורים, איך מורידים גופיית טריקו וכיצד פותחים את הקרס של
החזייה שיחשוב שהוא יודע לעשות את זה לבד ביד אחת.
אבל איך מורידים מאביר את השריון, כדי שיוכל לקבל חוקן?.
היא מתחילה לחפש את פתחי היציאה. האביר נעול בתוך השריון,
מבקשת שיוריד לפחות את הקסדה מראש.
מסתכלת עליו. לא מגולח , קצת מלוכלך ,אבל אחרי אמבטיה טובה,
בהחלט יכול להראות טוב.
מגיעה לכתפיים.
הוא מושך את ידיה לאזור חלציו.
"הוא לא רציני " היא חושבת, ככה ישר לוקח את הידיים.
אבל הוא מנחה אותה לפתחי השריון הקטן שמכסה את ישבנו.
די מהר אילנה לומדת את השיטה ופותחת קרס ברזל אחד אחרי השני.
כשגמרה לפתוח את כולם
הבינה.
האביר שלה ,תפארתו מולה , מסבירה את שמחת שחרורה מכלאה.
ועכשיו היא אמורה להכין את התמיסה לחוקן.
"שיקפוץ לי ד"ר אברהם" היא חושבת.
אביר חלומותיה , משוריין ולא מגלה טפח
חוץ מאותו הטפח המעיד כי לא ראה אישה ימים רבים מאד.