[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם גונן
/
מתבגר

לא יכול לעצור את הדמעות והכאב,
מסתכל אחורה ופתאום על כל זה רק חושב.
ומבטיח לעצמי, שהכל בסוף עוד ייגמר...
ואת זה אומר.

בלי לבכות כמו תינוק בכיין במשך שש שעות,
לנסות ולעבור את התקופות הכי גרועות.
מאמין רק בעצמי, שמגיע לי יותר מזה...
ככה זה.

שאני מתבגר בכל יום שעובר, יותר,
מסתדר, ומרגיש שאני מוותר
לעצמי, ופוגש אנשים, מדבר,
על כל זה, ועוד יום עובר.

סיפורים שסיפרו לי כבר לפני המון שנים,
געגוע דיי חזק שיש לי לאותם זמנים.
ומצליח בעצמי, לעשות את זה יפה כזה...
מדבר על זה.

בלי לצעוק, לנסות לבלום לי את הנפילה,
השתיקה שלי היא הצרחה הכי הכי גדולה.
ומבטיח לעצמי, שאני אוכל לחיות בלי זה...
ככה זה.

שאני מתבגר בכל יום שעובר, יותר,
מסתדר, ומרגיש שאני מוותר
על עצמי, גם פוגש אנשים, מדבר,
על כל זה, ועוד יום עובר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לובשת הזברה
פיג'מה?

אחד שלא יודע
מהחיים שלו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/02 4:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה