הכל התחיל כשעליתי עם הידיד הכי טוב בעולם למרכז המסחרי מעל
המתנ"ס בשנה שעברה, ולפתע התחיל גשם בחוץ, לא סתם גשם- גשם
ראשון, לא סתם גשם ראשון- סופה ממש. אז הוא הזמין אותי לגלידה,
כן, דווקא גלידה, כזו גלידה של שטראוס, ויצאנו לטייל בגשם. כמה
שנראינו מגוחכים בצעיף ענקי שניסה לכסות את שנינו, וכל שאר
גופנו בבגדי קיץ, הוא בטי-שירט ואני בגופיה, הרבה מחשוף, כמו
שהוא תמיד רצה שאני אתלבש, ודווקא באותו יום לפתע הגיע החורף.
היה כל כך רומנטי, ואם הוא היה יודע אז שאני גם נמשכת לבנים
בודאי היה קורה משהו, אך יחי השקר הלבן שמנע את הטעות הנוראית
שבטח היינו עושים אילו הייתי נותנת לו להתאהב בי, ואני רציתי
בכלל מישהי אחרת, ואז כבר בטוח שלא היינו ידידים כאלה טובים
ממזמן.
נחרטה לי בראש תמונה של שנינו, שאותה אני מצליח לשמור עד היום,
בין הטיפות עם גלידה של שטראוס כששיתפנו אחד את השניה ברגעים
קטנים של אושר, יושבים תחת מטריה וצעיף אחד ענק עם הרבה
מחשוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.