|
בין ים לימה
גלי-אש נושקים
בגופתה
של ספינה.
בבטנה ספונים
איש ואישה
מפליגים
כאישה ואשה. (האש שלה)
נקישות הגלים
כתופים עתיקים
מרקדים מפזמים
את שיר הבוגדים.
מפליגים משייטים
במים אסורים
ורק הגלים
להם לוחשים.
חיזרו לאחור
זה הים השחור
טובעים כטועים
בלחש האלים.
כמערבולת בסחרור
סופה בים השחור
מכסים הגלים
את ספינת השוטים.
בבטנה עוגנים
בוגדים
כנבגדים
לעולמים . |
|
|
אנטיגונה: כן,
אני קברתי את
פולי-מהשמו.
קריאון: לכי
תזייני את אח
שלך
אנטיגונה: הי,
בלי לערב
הורים.
הנזיר האלקטרוני
משלים את
האפוזידיון החסר
במחזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.