מתי בעצם בפעולות המח שלי מכניסות אותי
לצ ר ו ת או ל ה צ ל ח ו ת
כשאני חושבת הכי חיובי לעצמי זה מכניס את הסביבה שלי לצרות.
כוח הרצון שלי, ההתגברות שלי מביאה אותי להימנעות מאוכל אבל
יוצרת חלל רעב למשהו אחר.
אני מזהה את הרעב הזה.
אני מגלה את החוסר העכשווי המתפנה ומבקש להתמכר למשהו אחר...
אני מזהה ומנווטת למשהו שלא אעמוד מולו בחוסר אונים, אבל מי
שלידי נבהל ונכנס לחוסר אונים חדש.
אני נלחמת בכל כוחי לשחרר את הרעב הזה ומנווטת אותו: למטבח,
לבישול, לכביסה, לגיהוץ, לשאיבת אבק.
טוב....לארוחה טובה, לאירוח חברים, כמה אפשר להקדיש לזה...
שעה.. שעתיים.. יום...
ואז שוב פעולות המח שלי מכניסות אותי לצרות...
יש בי רעב אינסופי ל י צ י ר ה חדשה בכל תחום
מין חיידק מולד כזה שאין לי פשוט שליטה בו
הוא משתולל בי מבפנים ולא נותן לי מנוחה
ואני כל כך אוהבת אותו - הוא משנה צורה כל הזמן
משונה גוון
משנה סביבה
מחפש איכויות
כלומר - מה שמנהל אותי זה:
הבלתי אפשרי - אפשרי
אני אבודה וחשופה לאינספור אפשרויות
אני ילדה טועה וכל כך אוהבת את עצמי...
כל כך אוהבת שעכשיו סוף סוף אני יכולה ליישם כל דבר
שלא היה אפשרי עבורי - גם כשהייתי גדולה באמת.
