הלכנו שם זקופים וגאים
הלכנו שם עטופים בגדים
הלכנו שם מעילים. צעיפים. כובעים
בכינו שם
ולא מבינים
עברנו מצריף לצריף
ורק השקט מדבר
אין חיים אין תקווה
על הלחי זולגת עוד דמעה
כן , עברנו מהאור לדממה
כן , ראינו את הזוועה
וביד דגל כחול לבן
לזכר אלו שלא איתנו כאן
הלכנו שם וראינו את המראות
הלכנו - שם רק העינים מדברות
מדברות מבעד לתמונות
ואין קול ואין צחוק ילדים
רק אפר של אחים אבודים
הלכנו שם בין מעשי שטן
מעשי חיות לא בני אדם
וחושבים בורא עולם
למה אין לי סבא ?
ענה לי אל רחמן
ואלפי אבנים
מליוני נשמות
קוראים זכרו!
ספרו לדורות
וקשה לספר
וקשה לעקל
ומדמינים בעינים עצומות
הלכנו שם חושבים ובוכים
איך אנשים אל הבית חוזרים
ידיהם מגואלות בדם
של חיות?
לא של בנאי אדם
ולא עוד לא אבדה התקווה
אבל אבא איך דבר כזה קרה? |
