|
רוחות העבר
נושבות על הווה ריק מתוכן
מלא אך אין בו כלום
ילדי העתיד מחכים במבט קפוא
וקוראים בקול כשמזלגות בידיהם
ורק לב אחד פועם
בתוך כל השממה הזאת
ורק לב אחד נושם
את האוויר המזוהם
ורק לב אחד יודע
מה שהיה
מה שיש
מה שיהיה
ולב אחד גווע
מפסיק לאט לפעום
ולב אחד אדום
מת |
|
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.