עם הקירות היא מזדעזעת בבכייה
רועדים קומתה וגם צמתה
נקברים בצל אבדן תומתה
ומרירות שגדלה וכה יפתה.
עינה מתקמטת כנגד כובד דמעתה
האדימו אפיה וגם כיפתה
מוטל הסל לצד שמלתה
שהסמיקה מחמת הבושה.
זאבים יש ביער, שורצים הם לרוב
מסוכן שם כמעט כמו ברחוב
נכון שלפעמים להרגיש זה לכאוב
אך העולם הוא יפה, העולם הוא טוב.
כאגדה עירונית שכמעט נשכחה
את ראשה מרימה, דמעה סוררת מוחה
היש צוהלת ושמחה
כמוני מסכה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.