תולעים בבשר אנוש
מדוע מרקיב זה הבשר עת האדם עודנו חי?
תולעים בבשר אנוש
חופרות מחילותיהן בתנועות פתלתלות
מנפחות גופה לפני יום מותה

שורקים כדורים קדמה למושב מלכות נשכח
פוצעים לבב אנוש, ומיטלטלים בחדווה בין חדריו
ובין מסגד לבית כנסת, תחת נוף כנסיה
סובבים כדורים לרקע קול נסדק של תפילה
שעה יפלו ממעל פצצות מרגמה
אכן, אחי ישראל - יום יפה זה לשעת למלחמה
השליכו פצוע כרות רגל לצד
וכדי שלא יהיה אדון כרות-רגל לבד
השליכו גידמים תחתיו ועליו
וקדימה - חזרה אל עמדות הקרב
נפל עוד אחד, תשעים ושלושה
לא נורא, ננצח אותה מלחמה
אכן, אתם הכרוכים בלבן - יום יפה זה שלא תקדמו את פניו.

נפל בני על חרבו
כמו אביו לפניו
ודמיו כמו דמי הוקזו שווא
אך אל נא נבכה על קצת דם שנשפך

על קברנו נחקק
"נפלו בעת שרותם"
אך לנכדי שלי שניים קברים
ושלישי מחכה לצדם
לנכדי שלי שניים נופלים
והנה אוחז הוא כמוהם בכת

שעת עקרות זו
המים עומדים דומם
שעת טמאות זו
הגחלים מלחשות ערסי שירים
דם אדם כדם חיה פצועה
הקולח טיפות ארס על גבי לב פועם וקרקע מוריקה
רעמים לבנים
הד שחור
מבלעים בתוכם צלם אנוש