שוכב על המיטה בחדר המחשיך
והזעם בחוץ משתולל משתולל
הרוח חזקה והאוויר אביך
וריח הסופה רק גדל וגדל
השקט מרעים מאיים
הקרע לועס מכרסם

יורד אל הרחוב הקר והרטוב
וההמון בחוץ מתקהל מתקהל
נשמות טהורות וכל השאר רקוב
ובכל זאת העם מתפלל מתפלל
לשקט נפלא וצוהל
לאחד גדול וגואל

השמים נסגרים בפני האדם
מפצחים רעמים מנפצים ברקים
השמים אפורים האל כבר לא כאן
הרחובות אדומים החיים מתים

חוזר אל החורבות ארצי מולדתי
שגוססת לאט והקיר מתפורר
תולה את הדגל על הגג של ביתי
ורואה את האור שבוער ובוער
ידיים אוחזות בחלום
שפתיים קוראות לשלום