|
שוכב על המיטה בחדר המחשיך
והזעם בחוץ משתולל משתולל
הרוח חזקה והאוויר אביך
וריח הסופה רק גדל וגדל
השקט מרעים מאיים
הקרע לועס מכרסם
יורד אל הרחוב הקר והרטוב
וההמון בחוץ מתקהל מתקהל
נשמות טהורות וכל השאר רקוב
ובכל זאת העם מתפלל מתפלל
לשקט נפלא וצוהל
לאחד גדול וגואל
השמים נסגרים בפני האדם
מפצחים רעמים מנפצים ברקים
השמים אפורים האל כבר לא כאן
הרחובות אדומים החיים מתים
חוזר אל החורבות ארצי מולדתי
שגוססת לאט והקיר מתפורר
תולה את הדגל על הגג של ביתי
ורואה את האור שבוער ובוער
ידיים אוחזות בחלום
שפתיים קוראות לשלום |
|
|
"יש תאוריה
הגורסת כי אם
אי-פעם יגלה
מישהו לשם מה
בדיוק נועד
היקום ומדוע הוא
נמצא כאן, יעלם
היקום כהרף עין
ויוחלף במשהו
מוזר ובלתי מובן
עוד יותר. יש
תאוריה אחרת
הגורסת שכל זה
כבר קרה".
מתוך המדריך
לטרמפיסט
לגלקסיה- המסעדה
שבקצה היקום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.