New Stage - Go To Main Page

איתי נוימן
/
הגמד בקומקום

בארץ הגמדים לכל גמד יש תפקיד, כל גמד והתפקיד שלו, ואם אחד
היה מפשל כל הארץ הייתה בסכנת קריסה אבל גם בשביל זה היה גמד
שהתפקיד שלו היה לסדר את הבלגאן, ולכן הארץ אף פעם לא קרסה. כל
תפקיד היה חשוב בדיוק כמו קודמו ואולי אפילו יותר, בעיני גמדים
מסוימים.
היו את אלו האחראים על היבול, את אלו האחראים על שמירה וכו'.
והיה גם את הגמד המיוחד ההוא שאף אחד לא בדיוק ידע מה התפקיד
שלו, גם אף אחד לא טרח לבדוק, למרות שהיו גם גמדים לתפקיד
ההוא. היה זה הגמד בקומקום, כן הגמד בקומקום. הוא כל בוקר היה
קם יוצא מהמיטה מתארגן פותח את המכסה של הקומקום שלו מציץ עם
הראש החוצה ומסתכל על הגמדים האחרים, כל יום אותו דבר, הוא היה
יושב שם שעות בקומקום, ומסתכל על ארץ הגמדים בפעולתה. אחרי
הרבה זמן שהוא לא הוציא מילה הוא צעק "מה לעזאזל אני צריך
לעשות בארץ הדפוקה הזו?!?", הוא חזר על הצעקה שוב ושוב עד שבאו
אליו, הם שוחחו הרבה ובסוף אמרו לו "תראה... אין לנו מושג מה
התפקיד שלך, אבל אם זה מציק לך אתה יכול לעשות כל תפקיד שמתחשק
לך". הוא חשב על זה הרבה, הרבה מאוד, המון ובסוף החליט שטוב לו
בקומקום והוא נשאר הגמד בקומקום.
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותו, הייתי ממש מופתע כי הוא
לא עשה כלום, רק ישב בקומקום. שאלתי אותו "תגיד מה אתה עושה?",
הוא רק ענה שהוא יושב בקומקום. הוא שאל אם אני רוצה לשבת לשתות
קפה "בדיוק חיממתי את הקומקום" הוא אמר, לא רציתי להיות גס רוח
אז הסכמתי.
הוא שאל מה אני עושה כאן, רציתי לעבוד עליו ולהגיד לו שאני
גוליבר, אבל עוד לפני שהספקתי להוציא מילה מהפה הוא אמר "אל
תנסה את הקטע עם גוליבר, בן דוד שלי הוא מאלה שהכירו אותו
אישית". אחרי שהוא הרס לי את זה נאלצתי להגיד לו את האמת "אני
כתב בעיתון ידיעות הארץ בבעלות א.ק בע"מ, אני פה בשביל לבדוק
ולחקור קצת בארץ הזאת" אמרתי לו, "אמרו לי שכולם פה עובדים
ושלכל אחד יש תפקיד". "כן ככה זה בהחלט לכל אחד יש תפקיד" הוא
ענה, לא יכולתי להתאפק ואמרתי "אז מה לעזאזל אתה עושה?!" הוא
השתתק והסתכל בי במבט מוזר ואמר "אני בקומקום, הגמד בקומקום".
אמרתי לו שזה מאוד מעניין שאין לו תפקיד כמו לשאר, והא רק ענה
"לא, זה לא מוזר בכלל, אני התפקיד שלי להיות בקומקום ולהסתכל
על השאר עובדים, זה מה שאני עושה" רציתי להגיד לו שזה מוזר שיש
גמד אחד שלא עושה כלום חוץ מלשבת בקומקום שלו ולהסתכל על השאר,
אבל החלטתי שיותר עדיף פשוט לשתות את הקפה ולחייך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/3/01 20:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי נוימן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה