אם לעזוב, אז עכשיו,
כשעוד לא עלה היום על גדותיו,
כשחלקת הרגש עדיין מכובה ומנומנמת,
בזמן שאף אחד לא יחוש בנשימה המתפרקת,
ראה-
מתוך קורים דקיקים-
את זוהר פנסי הלילה
את הציפור שעפה והתיישבה על אדן החלון
שרה שיר חצות בכחול כהה ופס אדום,
את הנוצה את הכנף את היד
שהושטה ולא קיבלה חיבוק של מטה
את כל המסכות בעליונים, בתחתונים,
וכבר בעצמך תבין
שאם לעזוב, אז זה עכשיו
מתוך מבט של מעלה,
לפני שמתעוררים
אל שואות היום האחרות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.