כל יום אני מתה קצת בפנים כשאתה חי בתוכי
כל יום הכאב גדל בפנים כשאתה לא איתי
כל שנייה שורטת,
כל נשיקה חרוטה עמוק בלב,
כל לחישה צובטת,
כל מגע מזכיר שזה עדיין כואב.
כל יום המחשבה מתעצמת כשאני עוד נודדת אליך
כל יום המבט מתעוות מכאב כשעיניי נפגשות בעיניך
כל "לילה טוב" הופך לילה בלי שינה,
כל ניתוק טלפון מחסיר אצלי פעימה,
כל יום כשנראה שהמשכתי, אני מגלה כמה אני תקועה מאחור
כל יום כשנראה שהתגברתי, אתה רק מרחיב את החור השחור.
כל שנייה שורטת,
כל נשיקה חרוטה עמוק בלב,
כל לחישה צובטת,
כל מגע מזכיר שזה עדיין כואב. |
