שמים זרועי כוכבים לא מחכים לי
אדמה לחה קוראת לי לבוא
זרועות המחר פרוסות לפניי
וכל שרציתי היה להשאר...קצת יותר מדיי

חיכיתי לרגע שתבוא אליי
והוא לא הגיע
רק המשכת לרוץ רחוק לאתמול
חיכיתי לרגע שתקרא בשמי
והוא התמוסס
קראת וברחת, ניערת אותי מעליך
והמשכת לצחוק.

עיר ריקה ושוממת היא מנת חלקי
שקט עצום וכביר מחריש את אוזניי
וכל שרציתי היה לשמוע אותך
בעיר האנשים הלא ישנים
מחכה לי המחר, מחכה לי מישהו זר
במרחבים הלא סלולים
אמצא את השקט שינעים את ימיי,
אולי גם את לילותיי