|
ובלילה היא חזרה אליי. אל תוך חלומותיי.
קיוויתי שהלכה כבר. שתעזוב אותי ודי.
לא עוד רגש מצטער. לא הבכי, לא הצער.
לא עוד חור בתוך הלב. לא כאב חותך כתער.
לכי לך. לכי רחוק. תני לאושר אל דלתי לחמוק.
שובי אל פינת האופל. תני לי עוד פעם לצחוק. |
|
|
אמרו לי ספרות
פנטזיה זה טוב,
אבל ראבאק -
עמוד מאה וארבע,
ואפילו מיזמוז
קטן אין פה!
אד המתאבד לא
יורד לעומקו של
"ההוביט" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.