ובלילה, כשכיביתי את האור, התקרבת אליי בשקט.
הבל פיך ננשף על צווארי.
את חשבתי, את אוהבת.

יד נוגעת יד.
רפרוף של נשיקה.
וריחה של תאווה לאהבה של פעם.

הן רגלייך כבר קרות.
ושיערך צימח לובן.
זוג שדייך נפולים.
אני אוהב אותך כמו קודם.

בזמנים של מבוכה, ושל שקרים ושל סודות.
ואנחנו כאן ביחד למרות כל הפרדות.
ורציתי להעיז וללחוש לך על אוזנך.
את שמות מאהבייך, עמיתיי למקדשך.

לא, לא כועס. לא רגע שכאוב.
טוב לי רק לדעת  שאליי בחרת לשוב.

יום יבוא אמות. תמותי.
יום יבוא נלך מכאן.
מי יהיה ראשון?
מה זה משנה.
עת תשכבי עם אבותייך.
לך עדיין אקנא.

יד אוחזת יד.
חזק אותך לוחצת.
אני אוהב אותך מיד.
רק העין הקורצת.

הר של געש בבשרך.
מה היא, מה היא נסתרה נפשך.
אישה סוערת שכמותך.
לך חיי עד יום מותך.