פגישות עם פוליטיקאים ישראלים
Email: amnont@walla.co.il
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage (Hebrew): http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Homepage
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Picture
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/instant/aboutme.html

============================================
הקדמה

בדרך כלל לא חיפשתי את קרבתם של  אנשים פוליטיים: חברי כנסת,
שרים, ראשי ממשלות וכדומה. אולם המציאות של חיים במדינה קטנה
כמו מדינת ישראל, גורמת לכך שאם תרצה או לא תרצה, באירועים
שונים ומשונים בחיי, נפגשתי עם אנשים פוליטיים שונים. בסיפור
זה אני רוצה לספר לכם על פגישותיי המקריות עם אנשים פוליטיים
שונים ובני אנשים פוליטיים שונים מכל קצוות הקשת הפוליטית.
===================================
פוליטיקאים

מנחם בגין ז"ל

זכורה לי תמונה משנות החמישים בה הייתי עדיין ילד: המקום - ככר
הרברט סמואל (הנציב היהודי הראשון של ממשלת המנדט) מול קולנוע
מוגרבי. המאורע - אספה פוליטית של חרות (הימים הם ימיהם של
"בלי חרות ומק"י"). הנואם - מנחם בגין  - ראש האופוזיציה מוקף
אופנועים ומאות אנשים. הנאום עוסק בשילומים מגרמניה ובהתנגדות
לקבלתם.

משפט אחד מהנאום: (ע"פ זיכרון מעומעם) מדינת ישראל קיבלה
לאחרונה (נניח 200 מליון דולר פיצויים) ישנם בישראל עתה (נניח
2 מליון איש) ולפיכך מגיע לכל אחד מכם (נניח 2000 דולר). אדוני
(וכאן פניה לאדם מסוים בקהל) האם קבלת כסף זה? והאיש זועק לא!!
ואתה אדוני האם קבלת? לא!! ואם כן מה נעשה בכסף זה!!!

(אגב תמונה אחת לא משה מזיכרוני בקשר לכיכר זו. האם מישהו זוכר
את מוכר הנקניקיות היהודי גרמני שהיה שם מוכר בדוכן נקניקיות,
עם בגדים לבנים ומצנפת לבנה? הוא תמיד היה שם בערב כאשר היו
נמכרים כרטיסים לבית הקולנוע).

שנים אח"כ: התאריך 26.3.79 טקס חתימת השלום בן ישראל למצריים
בארה"ב עם בגין סאדאת וקרטר מוקרן על גבי מסך ענק בכיכר מלכי
ישראל. אנו רואים את בגין לוחץ את ידו של סעדת ואומר : No more
war, no .more bloodshed כמו כל עם ישראל, הייתי גאה במנחם
בגין ובסאדאת, שידעו לאזור אומץ ולהתגבר על איבה ארוכת שנים
ולכרות ברית שלום.

עמדתי אז ליד עמי, בחור שהיה בגרעין הנח"ל שלנו, וגר איתי
באותו חדר בדגניה ב'. הוא איבד את רגלו במלחמות ישראל ושנינו
הזלנו דמעה, וקווינו שאמנם השלום עם מצריים הוא שלום אמת.
לימים לימדתי בהדסים את בנו מחשבים, וכיום בנו גומר את לימודיו
במכללת בית ברל.

מוקדם יותר באותו שנה ב27.5.79 בא הנשיא סאדאת לבאר שבע. אני
הייתי בדרכי מאילת לת"א.  עמדתי אז ליד שערי האוניברסיטה
וראיתי את סעדת נוסע ולידו גנרל מצרי נמוך שמן וממושקף המנופף
לשלום. נופפתי להם את ידי לשלום בהתלהבות רבה.

תמונה שלישית: בשנת 1981 (אם זכרוני אינו מטעה אותי) אספת
בחירות של המערך בכיכר מלכי ישראל בה משמיע דודו טופז את
הכינוי "צ'חצ'חים". למחרת ראיתי את מנחם בגין באותה כיכר אומר:
"אתמול היה כאן בדרן של המערך והוא כינה אתכם צ'חצ'אחים.
ובכיכר נשמעה קריאת בוז גדולה. (מנחם בגין לא הכיר כינוי זה,
והשמיע אותו במלרע ולא במלעיל כמקובל).

תמונה רביעית ואחרונה: הייתי ב82 בקיץ בכיכר מלכי ישראל והזמן
היה בזמן המלחמה בלבנון (המלחמה שנקראה משום מה "מלחמת שלום
הגליל", מלחמת ה"יש ברירה" שלנו) ואז בגין השמיע את האמרה :
"ותשקוט הארץ 40 שנה" והארץ, למרבית הצער לא שקטה עד היום..
לאחר כ1200 הרוגים ואלפי פצועים, באחור של 18 שנה יצאנו סוף
סוף מלבנון!!!

קישור בעברית לביוגרפיה הרשמית של מנחם בגין
http://www.pmo.gov.il/ts.exe?tsurl=0.39.248.0.0

================================
יצחק רבין ז"ל

יצחק רבין היה הרמטכ"ל שלנו במלחמת ששת הימים. בזכותו ובזכות
מפקדי חיל האוויר זכינו לניצחון האדיר במלחמה זו. גם  אני
תרמתי את חלקי הצנוע לניצחון, ולחמתי  באזור קבוץ נחשון,
בודרוס, מנזר השתקנים ולטרון. את יצחק רבין לא פגשתי במלחמה זו
אלא שנים רבות אח"כ.

בזמן היותי בארה"ב (1970-74) היה יצחק רבין שגריר ישראל (אמרתו
על "נפולת של נמושות" לא גרמה לו לפופולריות רבה בקרב הישראלים
בארה"ב. באותו זמן היה אפשר להרכיב מהם ממשלה שלא הייתה נופלת
באיכותה ממשלת ישראל ההיא של גולדה מאיר, שלא הצטיינה, בלשון
המעטה, בראיית הנולד), אולם לא ראיתי אותו.

משנת 1992 נבחר יצחק רבין שנית לראש ממשלת ישראל. מדי פעם הוא
היה מגיע לבית ברל, לפגישות של מפלגת העבודה, והייתי רואה אותו
מרואיין על שיחות השלום עם כתבי עיתונות וטלוויזיה שונים.  

הוא היה מתהלך בבית ברל, ליד החדר בו לימדתי. אני עמדתי פעמים
רבות מטרים ספורים ממנו. רציתי לדבר איתו, ולהגיד לו כמה אני
מעריך את המהפך שחל בו, ואת רצונו לבחון ברצינות את נכונותם של
הערבים להגיע אתנו לשלום. אבל ידעתי שהוא ביישן, ולא ידעתי
כיצד יגיב אם אומר לו שהייתי חיל שלו לשעבר במלחמת ששת הימים.
תמיד הוא נראה לי חשוף ובלתי מוגן., ובדיעבד הוא היה בלתי
מוגן!!!...פחדתי מאד שיום אחד הוא עשוי להרצח..ואמנם הנורא מכל
קרה 4.11.95.

באותו ערב הבטנו מהטלוויזיה על האספה שהייתה בכיכר מלכי ישראל
בשעה 21.00 וב21.30 שנית ואז הלכנו לישון. רק בשעה 6.00 בבוקר
למחרת, בדרך באוטובוס ממגדיאל לתל אביב שמעתי את הנהג אומר:
"איזה מטורפים!! הם רצחו את ראש ממשלת ישראל", ודמי קפא
בעורקי. שבוע ימים היינו בהלם על מותו של רבין וכל שנה שעוברת
ומגיע ה4.11 ההלם מכה בנו מחדש.

קישור בעברית לביוגרפיה הרשמית של יצחק רבין
http://www.pmo.gov.il/ts.exe?tsurl=0.39.251.0.0

=================================
שמעון פרס

כאשר הייתי ילד, הייתי יחד עם אחי הצעיר בקייטנה של משפחת
תאומים בכפר שמריהו. לאחר מכן כאשר למדתי בתיכון חדש בת"א
(1959-1963) פגשתי את משה תאומים שוב והוא למד איתי באותה כיתה
מספר שנים (אח"כ נפגשנו גם באוניברסיטת ת"א מספר שנים).

לימים הפך משה לבעל חברת גיתם העוסקת בפרסום ולבעל קבוצת
כדורגל. היום אני רואה אותו בטלוויזיה מתראיין בקשר לקבוצת
הכדור רגל שהוא בעליה.  

משה היה אז מאנשי רפ"י, מפלגה שפרשה ממפא"י ההיסטורית, שאותה
הנהיגו בן גוריון, משה דיין ופרס. כבר בהיותו נער בתיכון, נשבע
משה בקסמיו של שמעון פרס, והקשר בינם נמשך עד סוף כהונתו
האחרונה של פרס כראש ממשלה ואולי גם אחר כך.

משה ראה בשמעון פרס את הפוליטיקאי הישראלי המוכשר ביותר.
בחתונה של משה תאומים בקיץ 1969, שהתקיימה בכפר שמריהו, הופיע
שמעון פרס בתור אורח כבוד בחתונה, ואז ראיתי אותו בפעם
הראשונה.

בפעם השניה ראיתי את שמעון פרס בנאום פוליטי בקבוץ איילות שליד
אילת, כאשר המטוסים חזרו מהפצצת הכור האטומי בעיראק ביום א'
ה7.6.81.

הפגישה ארעה בשדה פתוח, שבו היו כסאות רבים, ורבים מאנשי הקבוץ
ואילתים אנשי המערך שוחחו עמו. הם קיוו שפרס יבחר לראש ממשלה.
שמעון נשא אז נאום פוליטי. כזכור שמעון פרס לא תמך בהפצצת הכור
בעיראק, אולם כאשר כל מטוסינו חזרו בשלום מהפעולה הוא ברך אותם
בשובם.  

בפעם השלישית ראיתי את שמעון פרס בתערוכת מחשבים שהייתה בגני
התערוכה בשנת 85 (אם אינני טועה), ואז הוא היה ראש ממשלה ומוקף
אנשי ביטחון. הוא עבר בחטף סביב מחשבים שונים הסתכל בי, ולפני
שהספקתי להגיד לו איזשהו משפט, הוא יצא החוצה מהתערוכה והמשיך
בדרכו.

לביורפיה הרשמית בעברית של שמעון פרס
http://www.pmo.gov.il/ts.exe?tsurl=0.39.249.0.0

================================
משה דיין ז"ל

את משה דיין ראיתי פעם אחד נואם בקולנוע מוגרבי נאום פוליטי.
היה זה אחרי הניצחון במלחמת סיני ב56 ולאחר הנסיגה. (האם משהו
זוכר את הנאום של בן גוריון ברדיו, בו הכריז על "הקמת ממלכת
ישראל השלישית", על התנגדות בולגנין ונשיא אמריקה להתקפת ישראל
ביחד עם אנגליה וצרפת על תעלת סואץ ו"שלטון מאה הימים בסיני"?)
מה שאני זוכר מנאום זה היה ההתייחסות לעזרה צבאית אפשרית
מגרמניה.
==================================
עזר ויצמן

את עזר ויצמן ראיתי פעם אחת בשנת 84 או 85 בקולנוע בהרצליה
כאשר הוא הקים מפלגה והוא ואנשיו חלקו פרחים לקהל שבא לשמוע
אותו. המסר בדבריו היה: "תנו לחיות בארץ הזו". מסר שנשמע
רלוונטי גם בימים אלו.

בפעם השניה ראיתי אותו בשנת 1999 באירוע בנתניה לכבוד 25 שנה
לקיומו של האגף החדש של בי"ח לווינשטיין. באירוע זה הוא ברך את
המשתקמים שנפגעו במלחמות ישראל.
=====================================
קדיש לוז

קדיש לוז, יו"ר הכנסת,  היה "האב המאמץ" שלי בקבוץ דגניה ב',
כאשר הייתי שם במסגרת גרעין הנח"ל במשך 6 חודשים בשנת 1964.
באחד מסיפורי הקודמים סיפרתי כיצד שטפנו יחד כלים לאחר רצח
קנדי.
===============================
סבידור ז"ל

את יו"ר הכנסת סבידור פגשתי במסיבת החתונה של אירה רוזנצוויג.
אירה היה בעל חנות למחשבים באג בדיזינגוף סנטר. הוא התחתן
במלון דן בת"א בשנת 84 או 85. החתונה, אליה באתי עם אשתי,
הייתה אחת המוצלחות שראיתי בחיי, הן מבחינת האוכל והן מבחינת
מצב הרוח והשמחה של הנוכחים. הייתה שם תזמורת של חסידים וגם
סבידור שר שם סולו כמה שירים.

כאשר הוא גמר לשיר שוחחתי עמו על פעילותו כיושב ראש הכנסת. הוא
כעס על חבריו בליכוד בנוגע להצבעה מסוימת שקיים ונהג בצורה
הוגנת באופוזיציה.
===================================
דב שילנסקי

למרבית הפלא, פגשתי את יו"ר הכנסת דב שילנסקי בחגיגת ל"ג בעומר
במגדיאל, בו נוכח נכדו שלומד עם בתי באותה כיתה. כאשר פגשתי
אותו הוא עזב את תפקיד יו"ר הכנסת. הוא העלה באזני זיכרונות
מילדותו בליטא ופעילותו הציונית שם.
=================================
דוד לוי

דוד לוי הוזמן פעם לבית ברל לטקס חגיגת מחזור בוגרים של המכון
הערבי בבית ברל. הייתי אז בחדר האוכל של בת ברל ולפתע הופיע
דוד לוי וחיפש היכן מתקיים הטקס. הופתעתי לראות את דוד לוי
לידי, שנראה בדיוק כפי שהכרתי אותו מהופעותיו המרובות
בטלוויזיה. מכיוון שהטקס התקיים בקומה השניה של חדר האוכל
הראיתי לו את הדרך לשם ונפרדתי ממנו. באותו ים ספרתי על כך
לאשתי, שלא התרגשה במיוחד מפגישה זו.
======================================
אורי אבנרי

שנים רבות אחי הגדול יורם ז"ל היה קורא את עיתון "העולם הזה"
שעורכו הוא אורי אבנרי. גם אני קראתי עיתון זה, עד שלפני מספר
שנים העיתון גסס ומת. אורי היה יושב מדי יום ששי בקפה כסית
בחברת ידידים. (משהו זוכר את משה איש כסית ואת בנו שמת, ואת
המלצר שהיה שם שנים כה רבות?).

יום אחד יצא לי לשוחח עמו מספר דקות בבית הקפה בקשר לשלום עם
מצריים שעדיין היה בחיתוליו. מכיוון שלאורי אבנרי הייתה כידוע
אורינטציה פלסטינית, הוא לא נשמע אז נלהב במיוחד ממהלכיו
הראשוניים של מנחם בגין.
==================================
שולמית אלוני

את שולמית אלוני פגשתי בנסיבות שונות. פעם אחת הייתי בקייטנה
של משפחת תאומים והורי עדיין לא חזרו מחו"ל. נשארתי בביתו של
משה והלכתי אתו לבית הספר של כפר שמריהו ורישפון. המורה של משה
הייתה שולמית אלוני. היא שאלה כמה שאלות ואני הצבעתי ופתרתי
ליד הלוח שאלות אלו בחשבון. לאחר מספר ימים חזרו הורי מחו"ל
ואני חזרתי ללמוד בבית ספר דובנוב.

פגישה שניה שבה ראיתי את שולמית היה בהרצאה על זכויות האדם
שנשאה שולמית באוניברסיטת מלבורן בשנת 74 או 75 בביקורה
באוסטרליה. מכיוון שלימדתי אז באוניברסיטה זו באתי לשמע את
הרצאתה.
====================================
מיכאל איתן

את מיכאל איתן (מיקי) פגשתי בשנת 99 כאשר הוא יצא מאספה עם
חברי הליכוד בבית האיכר במגדיאל. מכיוון שהיה עסוק בשיחה עם
אנשי הליכוד לא יכולתי לדבר עמו. מכאל קידם, בתור שר המדע את
נושא האינטרנט בכנסת ובישראל. הוא ניסח דו"ח עם מומחים מתחומי
מיחשוב שונים, (המצוי באתר ITPOLICY), שבו נמצא החזון כיצד יש
לקדם את ישראל בעידן המידע. גם אם 10 אחוז ממה שכתוב שם ימומש
- דיינו!!
==================================
רפאל איתן

בזמן שהייתי בנח"ל שמעתי הרבה על רפול ועלילותיו בצנחנים, אולם
לא נפגשתי אתו. ב22.2.87 עברתי לגור במגדיאל ואז התחלתי לראות
אותו. לרפול ישנה בת שחזרה בתשובה שנשואה לחוזר בתשובה ולהם
מספר ילדים. ביתו הייתה גרה לא רחוק מביתי ולכן מפעם לפעם
ראיתי כיצד רפול משחק עם נכדיו.
=====================================
רפי אדרי

בזמן הבחירות העירוניות האחרונות שהתקיימו בהוד השרון, בא רפי
אדרי, לבקר בחברת אנשי מערך שונים את הקלפי שהיה בבית ספר הדתי
שליד הכיכר של מגדיאל. מכיוון שהצבעתי אז ראיתי אותו.
==============================
אנשי מרכז מפלגת העבודה

מדי פעם הם מתכנסים בבית ברל, ולכן יוצא לי לראות שרים וחברי
כנסת שונים ממפלגה זו.
==================================
פרופ' עזרא זוהר

בזמנו (ב80-81 אם אינני טועה), הקים פרופ' עזרא זוהר (הוא היה
אז פרופ' לרפואה בתל השומר, ונודע במחקרו על משמעת המים שבו
טען שיש לבטל את משמעת המים בצה"ל) מפלגה שהתנגדה בין השאר,
למס הכנסה.

היה לה מצע כלכלי מפורט ומעניין שעסק בעיקר בהפרטת שירותים
שונים, ונועד לשבור מונופולין רבים שהיו קיימים בארץ (וממשיכים
להתקיים עד היום, כמו חברת מקורות וחברת החשמל שבהינף יד
יכולים לכבות את החשמל ולסגור את ברז המים כפי שנוכחנו
לאחרונה!!).

באתי למספר פגישות שהתקיימו אז במרכז המפלגה ליד כיכר מסריק.
המפלגה לא עברה אז את אחוז החסימה.
=====================================
איבי נתן

את איבי נתן הייתי רואה פעמים רבות במסעדתו קליפורניה הזכורה
לטוב שבה אכלתי מספר פעמים. ראיתי את איבי נתן בערב ההיסטורי
ה29.2.66 שחזר מטיסתו למצריים והרבה אנשים כולל אני הריעו אז
לחזרתו. אם אתם זוכרים, נפוצו אז שמועות שאיבי נהרג, ושמחנו
לראות שהוא חזר בריא ושלם. שנים רבות אח"כ ראיתי אותו נואם
לנוער ישראלי שבה לשמוע ממנו על מעשיו וערכיו.
======================================
בנים של פוליטיקאים

אסי דיין

אסי למד במגמה הסוציולוגית בתיכון חדש. אני למדתי אז במגמה
אחרת באותה תקופה (1959-1963). (גם דניאל בירנבאום למד אז שנה
מעלינו). תוך כדי הלימודים הוא הכיר את אהרונה מלקינד שלמדה
בכיתתי ולמעשה למדה יחד אתי בבית הספר היסודי דובנוב. לימים
אסי התחתן עם אהרונה והיא הייתה אשתו הראשונה ואם ילדיו
הראשונים.  
=================================
יאיר שמיר

את יאיר שמיר הכרתי בשבט הצופים דיזינגוף. בתקופה מסוימת גם
יאיר וגם אני היינו מדריכים בשכבה הצעירה (אני בכיתות ד' והוא
בכיתות ה' אם אינני טועה). הוא היה בחור חביב ונעים הליכות.

שנים רבות אח"כ כאשר הדרכתי קצינים בחיל האוויר במחשבים במסגרת
המילואים שלי. לפתע פגשתי בו שנית (לאחר שלא ראיתי אותו
מ63 כמעט 30 שנה). לא ידעתי שהוא בנו של ראש הממשלה שמיר אלא
הכרתי אותו כ"יאיר מהצופים".

הוא קרא לי וישבנו לאכול יחד בחדר האוכל והוא סיפר לי שהוא
התקדם במסגרת חיל האוויר והגיע לתפקיד בכיר בחייל.   לאחר
הארוחה באו אלי קצינים בעלי ברזלים רבים על כתפיהם, ושאלו אותי
האם אני יודע עם מי דיברתי, (אני מכיר אותו מצופי דיזינגוף
עניתי להם). הם הסבירו לי שהוא בנו של ראש הממשלה. הייתי המום,
וגם הם היו המומים מכך שאל"מ יאיר שמיר מקדיש לי תשומת לב כה
רבה.

ספרתי זאת לאשתי, וערב אחד היה שיחה בטלוויזיה בן יצחק שמיר
לבנו יאיר ואז הראיתי לה את יאיר ואמרתי לה "הנה הבחור שאותו
הכרתי בצופים, ומסתבר שהוא בנו של ראש הממשלה".
====================================
נועם פעיל

את נועם, בנו של דר' מאיר פעיל, פגשתי בבריכה במגדיאל. שמעתי
הרצאות על היסטוריה צבאית מפי אביו בגדנ"ע או בצופים או בצבא
או בטלוויזיה, אבל אינני זוכר מתי וכיצד. היום הוא נחשב ע"י
ההיסטוריונים החדשים כהיסטוריון ממוסד. אבל למרבית הפלא, מחלקת
ההיסטוריה הרשמית של צה"ל היא היום מנפצת מיתוסי "מעטים מול
רבים".

נועם הוא איש עסקים בתחום ההי-טק  וקידם שיווקם של מוצרים
רבים. באחת מפגישותיי עם נועם שהייתה לאחר הסכם אוסלו הוא אמר
לי שעתה אנו מוכרחים לשלוח מכתבים ולעודד ולעזור לרבין כדי
שימשיך בדרך השלום.

שנים מספר אח"כ בבחירות לעיריית הוד השרון ראיתי אותו עוזר לחי
אדיב לנסות להיבחר לראש העיר. נועם היה גם הוא מועמד למועצה,
אולם הוא לא נבחר.
==================================
שמוליק שם טוב

מה16.8.84 עד ה24.10.85 עבדתי בעיתון "חמצן" שהיה שייך לרשת
מוניטין. אני הייתי עורך מדור המחשבים בעיתון שהופץ מדי שבוע,
בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים ב100000 עותקים בחינם.

עורך העיתון היה שמוליק שם טוב בנו של שר הבריאות לשעבר ממפ"ם.
שמוליק היה עורך נהדר, והיה כיף לעבוד יחד. רק חבל שיום אחד
המו"ל של העיתון החליט שהעיתון אינו רווחי והעיתון נסגר בסוף
85. שמוליק המשיך בדרכו העיתונאית והיום הוא המפקח על הערוץ
השני מטעם הציבור.
=====================================
דן עופר

דן או דני כפי שקראנו לו, למד איתי באותה כיתה בתיכון חדש. הוא
היה בנו של אברהם עופר ז"ל. לימים דן הפך להיות עורך דין
וקראתי שהחל להשקיע באילת. לא נפגשתי עם דני מאז שגמרנו ללמד
ב1963.
======================================
דר' נמרוד אלוני

נמרוד הוא בנה של שולמית אלוני, והוא מלמד פילוסופיה של החינוך
במכללת בית ברל, בה גם אני מלמד. כמו כן הוא עורך העיתון של
מכללה בית ברל "מצב העיניים", בו פרסמתי מספר מאמרים לאחרונה.

===================================
דר' יריב בן אליעזר

יריב הוא נכדו המפורסם של בן גוריון, שנהג לחתום על חלק
ממאמריו כ"סבא של יריב". יריב היה יו"ר הסטודנטים הישראלים
בארה"ב בזמן שהייתי שם, אולם לא שם הכרתי את יריב.

(בקשר לסבא המפורסם, שנים רבות אח"כ בזמן שהייתי באילת, קראתי
הרבה מאד ספרים שהתפרסמו על הפרשה המפורסמת במצריים, והגעתי
למסקנה שבוויכוח המפורסם בן בן גוריון ללבון, צדק בן גוריון).


למשה תאומים הייתה בשנת 78 מכללה לתקשורת המונים. יום אחד
התקיימה במסגרת המכללה תוכנית קורס למסבירות ויצ"ו.   יריב
הרצה בכנס זה על יסודות הקומוניקציה, טכניקות הסברה ותורת
הנאום, והופעה לפני קהל. אני הרצאתי על פסיכולוגיה של הקבוצה
הקטנה והגברת מוטיבציה בקבוצה, בין שתי הרצאות של יריב שלהן
הקשבתי בעניין רב.

פעם אחת ראיתי (בשנת 1978 או 1979) את אחד המירוצים הפוליטיים
הראשונים הראשונים של יריב, בהם הוא הריץ את שגריר ישראל
בגרמניה לשעבר, אשר בן נתן ז"ל,  להתמודדות בבחירות לעיריית
ת"א מול צ'יץ'. המועמד שיריב הריץ הפסיד לצ'יץ'. פעם ראיינתי
את יריב על התקופה בה שימש כיו"ר הסטודנטים בארה"ב.

שנים אח"כ (בשנת 1982 או 1983) ראיתי אותו מרצה במכללה למנהל,
כאשר מכללה זו פעלה בתוך מכללת לוינסקי תקופת זמן מסוימת. ביתר
הפעמים, או שקראתי על יריב בעיתונים או שראיתי אותו בטלוויזיה
פעמים רבות כפרשן פוליטי או כמריץ אנשים ומפלגות פוליטיות
שונות. יריב הצליח להכניס את "הכיתה האלמונית" של רפול לכנסת
(זוכרים את גולדפרב, אסתר סלמוביץ' ואחרים), ולאחרונה עזר ליעל
גרמן להבחר לראש עיריית הרצליה.  
=======================================
אברהם בורג

את אברהם בורג לא פגשתי במציאות אלא באינטרנט בלבד. כתבתי לו
כמה מכתבים בדואר האלקטרוני, לאחר שנבחר כחבר האהוד ביותר
בעבודה בפרימריס של 92 (המכתבים האלקטרוניים נשלחו לו ב96
ו97). הוא ענה לי. לאחר שנבחר כיו"ר הכנסת, שלחתי לו שוב מכתב
עידוד.
=========================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================================