רשת של קורים עצביים,
עדינים ודקים,
עוצמתיים בתגובתם,
פרושה ברחבי הבית.
שלוחה חיצונית של הגוף שלי,
מחוברת למרכז הרגשות שלי,
פרושה בכל הבית- כמעט-
לחדר שלך לא רציתי לפלוש-
להשאיר לך את המרחב שלך, הנינוח.
וכשאנשים אחרים עוברים,
הקורים מתנתקים חרישית,
ומתחברים חזרה מאחורי גבם.
וכשאתה עובר-
אתה מסתבך לי בכל הקורים העדינים האלו
מעורר בי---
לא יכול שלא להתלטף על ידי הקורים,
לא יכול שלא לדרוך עליהם,
לא יכול שלא לקרוע מהם,
לא יכול שלא להכאיב לי...