נאמר כי חלומות עשויים להוליך שולל, כשם שפרצופים הם ללבבות -
בד בבד הם משמשים לנחמה מתוקה כשפנטזיה ומציאות מונחים רחוק
מדי בנפרד. ההתמסרות הכפויה של כל אדם לשינה ועקב כך לחלומותיו
מותירה אותם לשמש לו אלטרנטיבה למציאות שאין בה משום ההגיון
הרשמי כל-כך הטבוע במציאות, אולם היא משקפת את ההגיון
הבלתי-הגיוני הנוצר במערבולת של תכולת התת-מודע האינדיווידואלי
שלו. כך מציגים הידועים שבפילוסופים את החלומות, תוצרי הלוואי
של התרדמה.
אותו מושג שתיאר את תוצרי הלוואי של שעות התרדמה קרם עור לתוך
תבנית של שעות הערות, וכך מתוארת הפנטזיה, החלום בהקיץ. בניגוד
לחלומות המתרחשים בזמן שינה, מושג זה מתאר גם משאלות, תקוות,
ציפיות, אמונות. כך, נפרשת קשת רחבה של תוכניות ופעולות
סאב-מטריאליסטיות המניעות את האדם ומתוות לו מסלול שקוף שאליו
הוא יכול לשאת את עיניו בדרכו בנפתולי החיים. מסלול זה מקביל
לדרך זו של האדם, אך לעתים נוצרות ביניהן נקודות מפגש בעלות
שהות משתנה - הדבר תלוי הן ביכולת, הן בצורך והן
ברצון-מוטיבציה של האדם. לדוגמה, ניתן לקחת אדם ששאיפתו הגדולה
היא ללמוד באוניברסיטה מסוימת בפרק-זמן מסוים בחייו. עליו
לעמוד בקריטריונים המוצבים כדי להתקבל לאוניברסיטה ולהגיע
לאופן עבודה תקין וטוב - הגשמת היכולת; עליו להיות מותאם
לצורכי האוניברסיטה הכלליים, ועל האוניברסיטה לענות על
דרישותיו האינטלקטואליות ולספק את צרכיו כתלמיד בה על-מנת הגעה
לסיפוק רצון שני הגורמים - הגשמת הצורך; עליו להציב לעצמו סדר
עדיפויות בפעילויותיו וכן לסגל דפוס כללי מסוים של דרך חיים
כדי שהאוניברסיטה המסוימת תוסיף ותעניין ותאתגר אותו הן לפני
והן בזמן פעילותו בה - הגשמת הרצון. כל הגורמים הללו, הדורשים
הגשמה, מתקבצים יחד לכדי הגדרת חלום. על כן אין זה מן הנמנע
שחלום זה לא יתממש, אולם די בכך שגורם אחד לא יוגשם בכדי
שהמטרה תאבד, ותהפוך לחלום שלא הוגשם.
לא כל חלום יכול להתממש, כיוון שלעתים הגורמים הדורשים הגשמה
תלויים בגורמים כה רבים שעליהם להגשימם, שההגשמה אבודה מראש.
ככל שהגורמים הדורשים הגשמה תלויים במספר גורמים "מגשימים" רב
יותר, כן קטנים הסיכויים למימוש החלום.
כך, פשרו של חלום בהקיץ זהה לעתים לפשרו של חלום של שינה - הוא
אינו ברור, וערכו הוא כשל משב רוח באותה מערבולת נפשית המתרחשת
בתת-המודע של האדם.
פשרם של חלומות מעין אלו, אם כן, עשוי להשתנות בהתאם לאדם,
לסיטואציה בה הוא נמצא ולנכונות שלה בנקודה במהלך חייו בו הוא
נמצא: ישנם חלומות שמשמעם תקווה, שמשמעם אכזבה, שמשמעם אחריות,
אולם אין הם ספציפיים עבור סיטואציות מסוימות כשם שאינם
ספציפיים עבור בני-אדם מסוימים. למשל, אם יהיו נתונים לפנינו
שני בני-אדם שונים השואפים להתקבל למשרה מסוימת, תהיה השאיפה
שונה באם יהיה האחד סטודנט שהתחיל את דרכו, ואם יהיה השני אדם
על סף גיל העמידה בעל קריירה ארוכה. הדבר נכון גם לגבי אנשים
במקומות שונים, תקופות שונות בחייהם, תקופות שונות בחיי סביבתם
וכו'.
החלום מכיל עוצמה מסוימת ההופכת אותו לחיוני בחיי האדם לו הוא
שייך במידה המתאימה לו. אם יהא החלום חלש ולא משמעותי, ההשפעה
שייתן לחייו של האדם תהיה שולית ביותר; אולם, באם יהיה החלום
חזק דיו, לא בלבד שיהפוך למניע את האדם (=תקווה או אמונה), אלא
גם למרכיב מסוים באישיותו. גם אם יגוז החלום, אותו חלק ימשיך
להתוות את השפעתו על האדם ועל אורח חייו לפרק זמן מסוים.
כיוון שקשה להגדיר את עוצמת החלום, ומאידך אף קשה לנו להגדיר
ולנתח מצבים בחיינו עצמם, פעמים רבות ניתן למצוא את עצמנו
משווים סיטואציות מסוימות או גורמים מסוימים בחיינו כחלומות,
וההשוואה נותנת הגדרה ארעית הן לחלום והן לסיטואציה או לגורם
עצמו. כך חלום מסוגל לתפוס נתח גדול יותר ויותר מהחיים
המציאותיים היומיומיים, וכך הגבולות בין החלום למציאות מתגמשים
ויחד עם זאת נעשים מהוהים ומוחלשים - השניים עשויים להתערבב
יחד לכדי בליל של אי-סדר רגשי, המתבטא פעמים רבות באי-סדר
פיזי. כך ניתן, לדוגמה, למצוא סיבה לדיכאונות הנראים לנו
חסרי-פשר, שהינם ברוב המקרים תוצאה של לחץ רב של גורמים רבים
המפריעים לנו אך נדחקים בלית-ברירה בתת-המודע שלנו כלכלוך
המטואטא מתחת לשטיח, מאחר ואנו מייחסים להם חשיבות מעטה מזו
שהם ראויים לה. אותם גורמים המפריעים לנו עשויים להילקח הן
מהמציאות והן מהחלומות, אך מכיוון שכאשר עוטפת את כולם שכבה
עבה וכהה של קדרות ושליליות - אין תת-המודע שלנו מפריד ביניהם
באופן שרירותי, שכן הדבר גורם לכולם להיות מזוהים על-ידי
המערכת הנפשית שלנו כבעלי אפיון מזהה, וכך הלחץ הנוצר הולך
וגדל ולוחץ על דפנות הנפש וגורם כך להרגשות שליליות המתבטאות
לעתים קרובות גם בתופעות פיזיולוגיות כגון מתחים, עצבנות,
מיחושים בגופנו (בראש, אך לא רק בו), התעסקות אובססיבית
בגורמים חיצוניים ועוד.
הערפול וחוסר הוודאות של החלומות הוא זה שמקנה להם את אותו
נופך ייחודי המאפשר לפרשם ולהסבירם בדרכים שונות ומגוונות.
לכאורה, הם תופסים חלק משני ביותר בחיינו לעומת המציאות, אולם
לאחר שהגדרתם משתנה בגמישות שכזו מתברר שהם עשויים לתפוס חלק
עיקרי ביותר בחיינו לעומת המציאות - כל זאת משום שאם נשווה את
החלומות והמציאות למילה ולמעשה, נגלה שהמילה היא זו שגורמת
למעשה, והמעשה הוא שגורר מילה. המילה היא התוכנית, המעשה הוא
הביצוע. כך קיים קשר הדוק בין מילים ומעשים, וכך קיים קשר הדוק
בין חלומות ומציאות - גם אם החלל המפריד ביניהם גדול כמו
החשיכה עצמה.
© פברואר 2001 |
