זה רק הזמן שמחשיך לנו פינות,
כשאנחנו לא יודעים להשתמש בו היטב,
הוא מחלחל לנו בינות להחלטות ולמחשבות,
ויוצר בקעים של אי כוונה.
גורם לאי סדר מחודש בכל מה שבחרנו כבר לעצמנו- ופתאום-
בחירה שהיתה נכונה- מתמסמסת לה במירוץ הימים,
ושוב עומדים מול שאלה פתוחה
שהתשובה עליה כבר נשכחה- והחושים מטומטמים.
אז מה אני רוצה לעשות?
לקחת את הראש שלי, על כל המשתמע מכך-
מוח, מחשבות, עינים, רצונות, מבט, חיוך, פנים, דמעות,
לקחת את הראש הזה- שלי-
ולהניח אותו לרגע בין ירכי-
ולמחוץ.
אח"כ להניח אותו ליד כפות רגלי-
ולדרוך.
ולבסוף, לדחוף אותו צעד אחד קדימה-
ובכל הכח-
לבעוט. |
