[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוסנת דהן
/
ספסל בודד

אני יושבת כאן, על ספסל לבד...
בוהה בעולם, בכל הכלבים והבעלים והנדנדות והמגלשה ונזכרת רק
בך. נזכרת בפעם הראשונה שפגשתי אותך, זה היה מוזר הגעת בלבן,
הצבע שאני הכי שונאת בעולם.
ניסיתי לראות עד כמה אתה מרוכז וגנבתי לך את הטבעת ואתה כמעט
ולא שמת לב, הלכת כבר חצי דרך בלעדיה... פתאום! נזכרת בה כך
פתאום והתחלת לרוץ לעברי, אמרת לי שזה לא קרה לך מעולם, ובכן
זה לא קרה גם לי... לא קרה לי שישבתי בגינה, לבדי על ספסל יתום
מעשנת ובוכה ורק חושבת מה היה קורה אם באותה שניה הייתי קושרת
את גורלי בשלך ומוותרת על כל הריבים, הסודות, כל השתיקות וכל
הטריקות... כל זה היה מיותר, כמה זה הרחיק ביננו, אוקיינוס שלם
ואתה מאושר בשלך לא יודע מה קורה בצד השני של המדינה, אני כאן
כואבת, מבולבלת וסופרת את הימים עד שתחזור, ואתה?
שאני מדברת איתך אני שומעת בקולך כמה עצב גם לך נאגר בחזה, כמה
אתה מתגעגע, כמה אתה כועס אבל אני לא יכולה לדבר איתך גלויות
כי אני לא רגילה להישאר לבד, אני רגילה למכות.
סימנת עליי כבר איקס? כבר הספקת לשכוח? אתה אומר אמת או משקר?
באמת שאין לי כבר כוחץץץ נגמרו לי הסודות ונגמרו לי הצרחות
נגמרו לי הסרטים, נשאר רק דמעות...
והפחד שלא תרצה בי עוד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אוי! אוי! אוי!


חצילה נצנצית,
פאנקיסטית
מאגניבה אבל קצת
שבירה מדיי
בשביל פוגו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/03 2:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוסנת דהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה