שוב פעם נפלה לי הכיפה לשירותים. אני שונא שנופלת לי הכיפה
לשירותים. אחר כך היא מסריחה ומתקשה מן המים ולא משנה כמה
פעמים תכבס אותה, היא עדיין תגעיל אותך. אם התמזל מזלך, אזי
המים באסלה עוד היו נקיים והצרה אינה רבה, אך אם זה לא יום
המזל שלך, והכיפה טבועה במים עכורים של שתן וחרא, אז אתה
בבעיה. אתה מוצא את עצמך מתלבט מה לעשות ולסוף אוזר אומץ- ביד
שמאל סותם ת'אף, מתכופף בחצי סיבוב למטה, מכווץ את העיניים
קלות, כאילו אם תראה פחות אזי החרא גם יהיה מסריח פחות, ואז
ביד ימין מגשש את דרכיך ושולה את הכיפה. המשימה הוכתרה בהצלחה,
יש אלוהים!
אני שונא שנופלת לי הכיפה לשירותים. לפעמים אני תוהה אם זה
מעין סימן מאלוהים שאומר לי- "חביבי, עזוב אותך, יש לך
פטור..." . הרי אני שמתי את הכיפה על הראש וכעת היא בשירותים,
ואני הרי יודע שהכל נעשה בידי שמיים-  אלוהים רוצה שהכיפה תהיה
באסלה!  אני לא יודע, אבל אולי דווקא שמה- בתוך הפיפי והקקה-
הכיפה נמצאת במקום הראוי לה. אולי דווקא על ראשי היא נטע
זר...
בכלל, אלוהים אוהב לשחק בכיפות. נניח שאתה עכשיו משחק כדורגל
ואתה רץ עכשיו להתקפה מתפרצת, אתה בדרכך להבקיע את גול
הניצחון. ואז- הופ, הכיפה נופלת. מה אתה עושה עכשיו?! הרי אם
תעצור להרים אותה, אזי שתאבד את ההזדמנות לגול ואם תחליט שאתה
ממשיך לרוץ, הרי במילא תחטיא, כי אלוהים לא אתך! מה שנקרא-
חוטא ומחטיא...    
או נניח שאתה הולך לתומך ברחוב. זה לא מעניין, אתה ממש משעמם
את אלוהים. אז מה אלוהים יעשה? הוא יתלוש לך את הכיפה מראשך
ויזרוק אותה לתוך הכביש. מה תעשה עכשיו- תמות על קידוש השם או
לא?! אוו, זה כבר מעניין!
שוב פעם נפלה לי הכיפה לשירותים. אני שונא שנופלת לי הכיפה
לשירותים. פעם הבאה אני פשוט מוריד את המים...