היא הלכה בעצבות ועם לכלוך בידיים.
היא הלכה כה לאט וללא נעליים.
היא הסתכלה ישר, היא הסתכלה לצדדים.
היא הלכה בקושי וכמעט בלי בגדים.
היא חיפשה מקלט אבל כולם שם אטומים.
היא חיפשה מקלט, אבל כולם שם מפחדים.
היא לא גנבת,
והיא לא רוצחת
היא לא שודדת
והיא לא פושעת!
דמעות כבר נפלו על הרצפה.
הם הרטיבו את "כל" בגדיה.
בפנים מבוישות היא דפקה על הדלת.
אך שמעה היא בפנים את כל הבהלת.
'אני כאן רק לילה!' התחננה ללא קץ
'אני כאן רק ללילה, עד שהוא ישוב!'
'הוא ישלם!' היא בוכה מיואשת
'הוא ישלם רק פתחו את הדלת!'
היא מתיישבת ליד הדלת.
היא נרדמת אך מתעוררת.
היא מגלה שגבר גס
סוחב אותה מן הסף.
ללא נעליים, היא שוכבת על השלג.
ופתאום יד חמה אליה נשלחת.
חיבוק וחיוך והנה זה הוא.
הוא שחזר, הוא האהוב!
אליה נשלחים מבטים מושפלים.
כמה דמעות שכבר לא שלה.
פתאום הם משתחווים וכולם ירודים.
והיא סולחת... היא שמחה.
ובקרוב... להם תהיה מלכה...... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.