ערוץ קטן זרם לו
בין גבעות קטנות
וחשב בלבו:
"אני זה היקום כולו
אני הוא הכל, תמיד"
הגשם בא לקרבי
ממלא את דרכי

הערוץ הקטן
פגע בואדי עמוק ממנו
והתפלא "הוא גדול ממני,
אזי הוא העולם, טעיתי לחשוב"
ונמהל בתוכו

הואדי זרם לו
בין הרים קטנים
וחשב בלבו:
"אני זה היקום
אני הוא הכל,
הערוצים באים בקרבי"
ממלאים את גדותיי

הואדי פגע
בנחל עמוק ורחב ממנו
והתפלא "הוא גדול ממני,
אזי הוא העולם, טעיתי לחשוב"
ונמהל בתוכו

הנחל זרם לו
בין הרים גבוהים
וחשב בלבו:
"אני זה היקום
אני הוא הכל,
כל הערוצים באים לואדי
והואדיות באים לקרבי"
ממלאים את גדותי

הנחל פגע בנהר
עמוק ממנו, רחב ממנו, סוער ממנו
והתפלא "הוא גדול ממני,
אזי הוא העולם, טעיתי לחשוב"
ונמהל בתוכו


הנהר זרם לו
בין הרים גבוהים מכוסי עננים
וחשב בלבו:
"אני זה היקום
כל הערוצים זורמים לואדיות
כל הואדיות זורמים לנחלים
כל הנחלים זורמים ובאים לקרבי
אני הוא הכל"

הנהר הגועש פגע בים רחב הידיים,
עמוק ממנו, רחב ממנו, סוער ממנו,
כחול ממנו
והתפלא "הוא גדול ממני,
אזי הוא העולם, טעיתי לחשוב"
ונמהל בתוכו


והים חשב בלבו, הם כולם באים לקרבי
ממלאים אותי ואני לא מלא
כי השמש מאדה ממני המים
והם יורדים כגשם בגבעות
וממלאים את הערוצים
שממלאים את הואדיות
שממלאים את הנחלים
שממלאים את הנהרות
שממלאים אותי שוב

ככה האהבה
נעה במעגלים
ותמיד חושבת:
"אני העולם, אני כל יכולה
עד שהיא פוגשת באהבה
חדשה, רחבה, גדולה, סוערת, עמוקה, כחולה ממנה
ושוב היא מתנפצת ומתאדה לרסיסי אהבה קטנים
ששוב מתחילים את המחזור.


הנוסע השמיני