את כל מה שקרה אי אפשר לשנות
ומהדברים שנאמרו כבר אין לאן לברוח
ובתוך תוכך הכל שחור ואפל
הלב מתפוצץ, רסיסים עפים לכל עבר
ומבטך נופל אל ידיך הקרות והכחולות
ולאט לאט כולך שוקע בתרדמה משונה
נופל עמוק אל תוך האדמה הקרה
ומשם כבר אין לך לאן ללכת
אתה מוקף בשדים

והרוחות עפות מעל פנייך העצובות
במגע מצמרר מלטפות את כל גופך
חלק חלק, באיטיות, מנסות הן לרפא
אבל הכל כבר התפורר
ורסיסי רגשותייך מפוזרים על רצפת החדר
רחוקות מהישגך, בורחות מכוחך
ואתה כבר לא נושם
ודבר כבר לא ברור
אתה מוקף בשדים

עם שרידים של כאב חזק שהתנפץ
אתה לא מסוגל לזוז אפילו עוד צעד
וחייך זה לא חיים
ואת המוות אי אפשר להרוג
ואין פעימות, ודבר לא דופק
אתה מתמסטל מהאור שמקיף אותך
אתה סובל משיכרון חושים מעייף
הפסקת להרגיש, וכבר אין לך תחושות
אתה מוקף בשדים

ומתי כבר תציל את עצמך?