"שלום..."

"מה, שוב אתה?"

"מה זאת אומרת שוב אתה?"

"לא, כלום. מה רצית?"

"לדעת מה זאת אומרת - שוב אתה... אתה לא רוצה לראות אותי, לא
צריך..."

"באמת שלא התכוונתי לשום דבר, פשוט תפסת אותי קצת עסוק במשהו,
זה הכל..."

"עסוק במה?"

"שום דבר שאמור לעניין אותך"

"תתפלא כמה דברים מעניינים אותי"

"אני לא מתכוון לשטויות שלך, אני מדבר על עניינים חשובים, של
מבוגרים"

"אתה רוצה להגיד שאני מתעסק רק בשטויות?"

"זה לא מה שאמרתי, למה אתה מסלף את דברי?"

"זה לא אני, זאת התשקורת העויינת..."

"מה?!"

"התשקורת, התשקורת, היא מסלפת לך את הדברים..."

"דיברנו על השטויות שאתה מתעסק בהם, איך הגעת משם לתשקורת?"

"אתה רואה, אמרת שאני מתעסק רק בשטויות... אמא!!!"

"לא! רק ניסיתי להחזיר אותך לשיחה המקורית שלנו... זה הכל, לא
אמרתי שאתה מתעסק רק בשטויות..."

"כן אמרת, אני הייתי כאן כשאמרת את זה, אתה קורא לי חרש?"

"אני לא קורא לך חרש! תפסיק לשנות את כל מה שאני אומר..."

"אני לא משנה, אתה כל הזמן מחליף גרסאות, אתה יותר גרוע מהעד
במשפט של נמרודי..."

"מאיפה אתה יודע מה הולך במשפט של נמרודי?"

"אתה כל הזמן מחליף נושא! די, נמאסת!"

"איך אתה מדבר אל אבא שלך? תתנצל בפני מיד!"

"מי אמר לך שאתה אבא שלי? אמא?"

"מה?!"

"אופסי..."

"למה התכוונת בזה?"

"במה?"

"במה שאמרת עכשיו, זה שאני לא אבא שלך..."

"תעזוב, אתה לא יודע שאני כל הזמן מדבר שטויות..."