|
מתחוללת בי מן קריסה כזאת
אל תוך עצמי.
כמו חור שחור.
מוצא עצמי מחטט בכיסים,
מחפש את פרורי האתמול.
לשם מה?
גם מחר לא אמצאם.
שביבים של תיקווה ניצתים בעינייך.
מסנוורים את עיני.
שבבים של יאוש ניתזים מגופי.
נערמים למראשותי.
מכסים את כולי.
עד
שאינני עוד. |
|
|
-מסלגן?
-לא.
-ביישן?
-כן.
-אהה! עוד
ביישן!! בוא,
תיכנס...
אלפי אנשים מתים
כל יום בבמה, כי
הם התביישו לבקש
ממישהו שלא
יסלגן לידם.
אל תתבייש לבקש:
"לידי לא
מסלגנים!"
מוגש באדיבות
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.