ר. שין / לא נעלמת |
רוני, אני לוחשת לה
בשקט.
מה קרה למה הפרצוף
העצוב?
שתקי היא אומרת לי
בכאס, תסתמי את הפה
היא עונה
אבל אני יודעת
מה היא מרגישה
מהדהדת לה בראש
ומזכירה לה שוב את הכאב
כול פעם מחדש
שלא תישכח
שתחווה אותו עוד פעם
ועוד פעם ועד פעם.
היא עדיין אומרת לי לסתום,
וסותמת לי את הפה אם קצת
בירה ועוד קצת
וכן, אני שוכחת אבל רק לקצת
אחרי שזה יגמר אני יגרום
לה להרגיש הרבה יותר
רע, לזונה אני בחיים
לא ישתוק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|