מפחדת? אני לא מפחדת מכלום.
את דוקא כן.
לא, אני לא. אולי רק מדבורים, אבל זה לא פחד מיוחד.
את כן. ממה את הכי מפחדת? ותחשבי טוב.
בעצם... אולי כן....
ממה?
אני מפחדת.... שלא יזכרו אותי.
או! התקדמנו. למה את מתכוונת בזה?
דוגמא... אמממ.... כמו שקרה בתאומים. שהמון אנשים מתו, אז זה
קשה לזכור כל אחד ואחד מהם. אני מפחדת שכשאני אמות לאף אחד
לא יהיה אכפת.
זה נשמע די אגואיסטי, את לא חושבת?
כן, אז מה?
לא, פשוט את לא אחת כזאת....
אה, באמת? חשבתי שלא אכפת לנו מכלום.
לא אכפת לנו.
לא משנה. מה הכי היית רוצה בעולם כולו?
אממממ.... זה קשה.
טוב, אני אקל עלייך. מה את רוצה להיות אם תהיי גדולה?
אמממ... אני רוצה לנשור מבית ספר בכיתה י"א, להקים להקת רוק
ולמות בגיל 27.
27? למה דוקא 27?
אני מושפעת מלחץ חברתי. כולם מתו בגיל 27. קורט, ג'ימי
הנדריקס, ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין.... חוץ מזה, 27 זה עוד
לא להזדקן.  בגיל כזה יגידו עליי ש-"או, כמה עצוב, היא הייתה
כל-כך צעירה!", גיל 28 כבר יגידו-"אה, היו לה חיים ארוכים."
את יודעת כמה מטומטמת את נשמעת?
כן.
אז מה את באמת רוצה?
לנגן טוב. לעשות מוסיקה.
מה את מעדיפה- להיות מאושרת, או לנגן באמת טוב?
תנחשי.