|
מוחה שאריות זרע מהכר
עליו תניחי ראשך,
ניגש אל חדרון הטהרה לטופף טיפות זכות על
נפשי המדממת-זוהמה.
סתם זיון.
מקבץ אל פנכת ליבי
שאריות של צלם אנוש
אותם אספתי מבלי משים מבאי עולמי הרדוד,
צימאון-הוא כתב
ומבול על תיבה
ואני אסופה של הבלי הבלים,
ואני הגומחה שבתל התילים,
ואני נקודה בשיר השירים,
לוקח סדין-מחליף מצעים. |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.