להקת השווקים / שיר הפסיכופט |
לפעמים אני בכורסא מתיישב, ואז אני על העתיד חושב. בלי בית, בלי אשה, בלי חתולה או כלבים, אווירה די שקטה, וחיים די פשוטים. לגור פה בשקט, לברוח מהכל, למכור את המכונית גם ברווח לא גדול. אני יודע, אגור בבקתה בהרים ואשלח מעטפות נפץ לאנשים! נתחיל במר כהן, הוא היה בחור נחמד, התעסק קצת עם אשתי, אפוצץ לו את היד. אחר-כך משה, פועל ביוב דביל, הזרים ביוב לדירתי, טינף לי ת'מעיל. אבל אני בטוח שהוא עוד יתחרט, כי עם קילו דינמיט הוא יעשה פה פירואט. פזמון: לחיות קצת בשקט, לחיות בתוך דממה, ללא ציביליזציה, ללא המהומה, בבית סתם לשבת, בולים רק להדביק, המטרה הבאה שלי היא צביקה פיק! מאיר אריאל הוא מטרה מספר שלוש, הוא ירד על הומואים, אפוצץ לו את הראש. ג'ון לנון יהפוך למטרה מספר ארבע, לא משנה שהם מתים, העיקר המחשבה. אתם אולי חושבים שאני קצת פסיכופאט, אני לא מגולח ולא נחמד גם לזולת, אבל עמוק בפנים אני ממש חביב, ואם רק יתנו לי צ'אנס אני אשרוף את תל-אביב! <פזמון> <סולו עאלק> חלאס! ומי עכשיו יהפוך למטרה מספר חמש, יעקב הקיוסניק, היקרן והטיפש, על חצי כיכר של לחם הוא גובה מחיר גניבה, הוא יפסיק רק בשניה שהוא יפתח ת'מעטפה! <פזמון> <בלגאן טוטאלי> מואי. ![]() מילים: אמנון זליג לחן: אל תשאלו גיטרה: אביטל אוליבר זמר ראשי: אורי אופיר כל השאר: לירון נוימן, אסף רוזנרוט, חגי גילר, אמנון זליג, אורי ונטורה ועוברי-אורח תמימים |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|