ג'וני יושב בשדה תעופה. 3:45 השעון מראה. המטוס ימריא בעוד
שעה. ג'וני מת מפחד, הוא מכרסם בתוך עצמו, עיניו מרוכזות בחלל
בו יושבים אנשים. מדי פעם עובר אדם בשדה הבהייה שלו ומעיף מבט
קצר לעבר הצעיר המוזר הבוהה בו.
לג'וני היתה התגלות והוא עוד לא בטוח אם זה היה אלוהים או
מישהו אחר, אבל הוא הופיע בלילה הקודם. ג'וני התעורר משנתו
כשדמות חצי שקופה צועקת לו: קום בני!, אבא?, שאל ג'וני בערפול
של אנשים ששעת החלומות שלהם רק החלה. כשג'וני פקח את עיניו הוא
חשב שהוא חולם. הוא נטל סיגריה מהקופסא ליד מיטתו ולפתע היא
נדלקה מעצמה. הא! צעק , מתבונן בסקרנות ברוח הרפאים שהוא חושב
שהוא רואה. יפה יפה..., מה יש לנו כאן? מצית מרחפת... זה דווקא
עניין די שימושי לענייני סיגריה בלילה. בלום לועך והשתק את
קולך, טרם אכלה בך את זעמי! אמר המתגלה בקול כה איום, נורא
ומהדהד עד שלג'וני נדמה שהוא חדר לתוך חזו והדהד בין צלעותיו
(או שמא היה זה עשן הסיגריה).
תרגע, בן אדם, אז מה? אתה הדבר האמיתי הא? אתה אלוהים?
- אני בדיוק מיש אתה יודע שאני ובאתי להטיל עלייך משימה, עלייך
לטוס לסקוטלנד ולמצוא את החצאית המשובצת הזהובה!
- את מה לעזאזל?! מה אני נראה לך? הומו סקוטי?
- הס! המתגלה הטיל על ג'וני מעין מכת ברק שהשכיבה אותו המום על
המיטה. "אל תפריע לדברי, אתה תמצא את החצאית המשובצת הזהובה
ותביא אותה לכפר יונה עד סוף החודש!
- ואם לא?
- אם לא? אז אני אדאג שלא תשיג עוד זיון בכל ימי חייך.
עיניו של ג'וני נפערו. "אתה בוודאי צוחק" הוא רוצה לאמר אך לא
העז  מול עיניו רושפות של האיש החצי שקוף שאיים עליו. האיום
הזה היה האיום הכי גדול שמישהו יכול היה לאיים על ג'וני, אפילו
יותר גרוע מאיום על חיי אמו. חייו של ג'וני סבבו סביב בחורות
ומציאת דרכים לזיין אותן, הוא לא התאהב לעולם, הוא לא רצה
להתאהב, הוא רק רצה לזין אותן אבל כשהוא היה רודף אחרי בחורה
דבר בעולם לא נראה לו חשוב ממנה ודבר לא נראה  לו נפלא יותר
מלחלוק איתה את מיטתה. עד הבוקר שאחרי...
-איך אני אגיע לשם? שאל ג'וני. באותו רגע הופיעו על השולחן
כרטיס טיסה לסקוטלנד, הדרכון שלו, מדריך "איך להיות דובר
אנגלית ולהבין מבטא סקוטי" ומדריך " איך ללבוש חצאית ולהרגיש
גבר".
המתגלה נעלם כשמילותיו מהדהדות בחלל החדר "תזכור יש לך עד סוף
החודש".

5:00 ג'וני על המטוס לסקוטלנד. לידו יושב בחור צעיר. ג'וני
מזמין מהדיילת וויסקי סקוטי ומעווה את פיו. "מה זה החרא הזה?!,
אני מקווה שיש להם שם בירה נורמלית, אומר ג'וני ומגיש את המשקה
לבחור לידו ששותה בהנאה.
אז מה אחי? מה קורה? שואל ג'וני את חברו לטיסה. הבחור מרים את
כתפיו ומחייך. תצ'מע אתה לא תאמין מה עבר עליי אתמול בלילה את
בטח תחשוב שאני בסרט רע אבל אני רציני.. הבחור לגם מהמשקה
והתבונן בג'וני בעניין והוא מצדו החל לגולל את מאורעות הלילה
הקודם. תראה, אמר הבחור הצעיר, לי זה נשמע כאילו פיקצ'ו ביקר
אותך אתמול, בגלל המכת ברק שעשה לך. ולא ראית אותו כי היה
לילה. לדעתי אתה לא צריך לנסוע, פוקימונים צריך לחנך אם אתה
רוצה להיות מאסטר ובכלל מה אכפת לך בנות זה גם ככה איכס.
איכס?! הזדעזע ג'וני? מה קרה לך ? בחורות זה האלוהים שלי , מאז
גיל 10 אני רודף אחרי כוסיות. "טוב, מה אתה רוצה, אני כולה בן
9 ." אמר הבחור. וואלה? לא נראה, אמר ג'וני והלך לשירותים.
ג'וני השתין לו בנחת יחסי של שירותי מטוסים ופתאום שמע קול
מהדהד "תפסיק להשפריץ-ריץ-ריץ. ג'וני הסתכל סביבו מבוהל "כאן
כאן למטההה" אמר הקול. ג'וני התסכל למטה, וראה בתוך מי האסלה
את השתקפותו של המתגלה. אלוהים ישמור! צעק ג'וני, גם לכאן אתה
מגיע? "אני מגיע לכל מחזו בו אחפוץ וחוץ מזה איפה עוד יש
אינטימיות במטוסים.. ג'וני עלייך לשמור על השליחות שלך בסוד,
זה עניין בעל חשיבות גדולה". "אבל דיברתי עם חבר שלי.." יילל
ג'וני." אסור עלייך לדבר עם אף נפש חיה על כך, הפעם אני אסלח
לך בגלל שזה בסך הכל ילד שיכור, אבל שזה לא יקרה שנית!" קול של
הורדת מים נשמע והמתגלה נעלם.